הפרוטוקולים של טרכטנבג י"ט

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השביעית של הועדה, שהתכנסה ב-18.9.2011 ומתמקדת תגובות להצגת הדברים בישיבה הקודמת בנוגע ליוקר המחיה, ובעיקר בדיון בנוגע לזכות השביתה.

אל הרשומה הקודמת בנושא

כרקע: הועדה פעלה במסגרת לו"ז לחוצה עד בלתי אפשרית. שבוע אחרי ישיבת הפתיחה, התבקשו חלק מהצוותים להציג כיוונים כלליים ראשונים. מכאן נשארו לועדה בערך שלושה שבועות לגבש את המלצותיה, תוך כדי תהליך של שמיעת הצעות מהציבור. דיוני הועדה היו סגורים לתקשורת, והפרוטוקולים שלה לא היו מיועדים להתפרסם בתקופה הקרובה. אני מקבל את הרושם שזה אפשר למשתתפים לדבר "תכל'ס" ללא תחושה של צורך "לחפות על עצמם" כנגד תגובה ציבורית. האווירה הזו היא המקור לאמירות הישירות והמעניינות שניתן למצוא בפרוטוקולים.

כל ההדגשות בציטוטים (אם לא צויין אחרת) הן שלי.

***

אסתר דומיניסיני [אז כיהנה כמנכ"לית המוסד לביטוח הלאומי. לפני זה עמדה במשך מספר שנים כמנכ"ל שירות התעסוקה, ולפני זה שירתה במשך שנים רבות במשטרה, והגיע לדרגת ניצב כראש אגף משאבי אנוש. מאז היא מכהנת כיו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה, וחברה במועצה הלאומית לכלכלה, גוף מטה מייעץ במשרד ראש הממשלה], מציעה לטפל גם בהשלכות הצפויות של המלצות הועדה:

בסופו של דבר לחלק מההמלצות יהיו השפעות על שוק העבודה, עוד לא יודעים מתי וכיו"ב, אבל אני חושבת שלפני שיתקפו אותנו, כדאי לטפל בביטוח אבטלה, להגיד מילה, אם לנושא של חוסר היעילות, אם לנושא של הסרת מכסים, ואם נושא אחר שיכול להשפיע על שוק העבודה, כבר לתת איזשהו מענה בשיפור ביטוח האבטלה, כי ביטוח אבטלה תמיד זוכה לביקורת מאד גדולה, כי זה לא נותן מספיק מענים ובטח לא כשהשוק מתהווה ויש סיכוי שהרבה אנשים ייפלטו משוק העבודה, ואז אחת הטענות שיבוא שרגא ברוש ויגיד מה עם האבטלה וכו', מיד לבוא עם הצעה לשיפור המבנה של ענף האבטלה, כדי שיהיו לנו הגנות שלנו להתמודדות עם ההבטחות האלה של ההשלכות על שוק העבודה.

טלי רגב [ ביה"ס לכלכלה של אוני' ת"א, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, וגם המרכז הבינתחומי בהרצליה] תוהה על היעדר התייחסות לפערי התיווך, ועל היעדר הקשר בין המוצרים שדווח שמחיריהם עלו לבין התחומים שבהם עסק צוות יוקר המחיה:

שתי שאלות קצת ספציפיות. אני לא מבינה מה עושים עם פערי התיווך, אם יש. ז"א זה רכיב מאד גדול ואני לא יודעת מה הולכים לעשות אתו. האם יש לכם איזושהי תשובה. ועוד נקודה, לגבי המזון אמרתם, תהיה המלצה לחשיפה ליבוא. זה אומר בעצם המכס כן או לא מכס על מוצרי חקלאות?

עכשיו שתי הערות כלליות. מה שאני התרשמתי, כל מה שהיה ברביע העליון האחרון, או רוב הדברים הם שרותים כמו בריאות, דיור ודברים שהממשלה בעצם אחראית על האספקה שלהם. ולא היתה לזה התייחסות.

שחר כהן [אחד מ"נציגי הציבור" בועדה, מנהל אסטרטגי בחברת hp אינדיגו ששילמה שכר נמוך יותר לעובדים חרדים והמנכ"ל שלה הצהיר שלספר לעובד אחר על גובה השכר זה עילה לפיטורים, ופעיל בעמותת נובה שנותנן ייעוץ עסקי-ארגוני לעמותות] מטיל פצצה ופותח דיון ארוך בנוגע לזכות השביתה (או שלילתה):

יש לי הצעה שגם העליתי בפעם הקודמת. וזה מתחבר לנקודה עם ההסתדרות, זה צמצום זכות השביתה במונופולים ציבוריים. בעיני, אם בכל מקרה ההסתדרות תהיה נגדנו, בואו נוציא אותה מהארון. בואו נוציא אותה מהארון! בואו נרשום צמצום זכות השביתה, מונופולים ציבוריים בכל מקרה יתקפו אותנו, בואו נגיד חזרה, הם תוקפים אותנו בגלל ששמנו את זה על השולחן.

גל הרשקוביץ [הממונה על התקציבים באוצר. נכנס לתפקיד יומיים לפני כינוס הועידה] מציע לעשות את זה זהיר יותר:

אני יכול לשחרר לך את ההצעה. כיוון שאבי[ליכט, נציג היועץ המשפטי. אב"צ] יגיד לך שאתה לא יכול, אני אתן לך עצה. תגיד איסור שביתה תמורת בוררות חובה, ואז הוא יגיד לך שזה בסדר. נכון, אבי? תמורת בוררות איסור שביתה. אפשר, נכון? זה אפשר.

מנואל טרכטנברג: לא בקלות אפשר למצוא בורר.

גל הרשקוביץ: אבל אז זה מאוזן, כי מצד אחד אתה אומר: אני אוסר את זכות השביתה, ומצד שני, זו לא חכמה, אני מנהל אתך מו"מ ואתה בידיים קשורות. לכן זה לא חכמה. אבל אני נותן לך בוררות חובה.

שימו לב להערה החשוקב של טרכטנברג: להבטיח בוררות זה קל. אבל איך תמצא בורר מוסכים שאין לו ולא יהיו לו קשרים עתידיים לתחום או לאנשים (כלומר לבעלי ההון, אני לא חושד שהבורר ילך לעבוד בנמל אח"כ), או בכלל כזה שרואה את העולם מנקודת מבט מאוזנת ולא כזו של שופט/איש עסקים אמיד המעורה בחברה של אנשים עמידים והשכלתו הכלכלית אינה מוטה ע"י החינוך הדוגמטי של הפקולטות לכלכלה?

אייל גבאי [בזמן פעולת הועדה כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בעבר ניהל את התחום הכלכלי במשרד רוה"מ בממשלת נתניהו הראשונה. עבד כסמנכ"ל בבזק בינלאומי תחת אורי יוגב. משנת 2002 עד 2007 הוביל תהליכי הפרטה נמרצים כשכיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. בהמשך ניהל סניף ישראלי של קרן השקעות זרה שעסקה בהשקעה במיזמי תשתית מופרטים] מזכיר את המחיר של הניסיון למנוע את זכותהשביתה:

אחד מסיפורי כיבוי האש הגדולים, למה לא היתה רשות כיבוי אש וכוח כיבוי אש? כי רבו על הסעיף הזה מול ההסתדרות, על איסור שביתה או לא איסור שביתה במשך חמש שנים.

גל הרשקוביץ: תעשה בוררות חובה.

יוג'ין קנדל פרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת ירושלים (דוקטורט מאוניברסיטת שיקאגו), יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גוף מייעץ במשרד ראש הממשלה] ממשיך בפיתוח הרעיון:

לפני שאבי ידבר, יש את ההצעה של שחר, אני חשבתי על זה קצת. זה לא מונופולים ציבוריים, אלא תשתיות חיוניות שאין להן תחליף. היכולת, העילה לשפוט מה שעושים היום בנמלים, שמישהו לא יצא לארוחת צהרים, לא נתנו לו לצאת לארוחת צהרים למסעדה שהוא רוצה, משביתים את הנמל – זה הזוי לחלוטין. ולכן אני חושב שדווקא אמירה מפה, שהקלות שבה, בהנתן במיוחד שבמיליארד שקלים, זה צריך להיות מספר גדול, בהנתן שבמיליארד שקלים פלוס כל היעילות שנובעת מהשבתות ומחוסר יעילות, אני חושב שדווקא להכניס תנאים להמליץ למחוקק להקשות תנאים בחוק דיני העבודה, של איך מאשרים שביתה למפעל כזה, או לגוף כזה, כולל שביתות איטלקיות, אני חושב שזה מאד חשוב.

גל הרשקוביץ: אבי, תגיד לי, אפשר לקבוע בחוק, אם אתה אומר מצד אחד איסור שביתה בגין תשתיות חיוניות ומצד שני, אבל על מנת לשמור, בוררות חובה.

שלומי פריזט: עכשיו יש לך את כל הקואליציה יחד, את עופר ואת שרגא ביחד. אני צוחק, גם ככה תקבל את זה.

גל הרשקוביץ: תשתיות חיוניות, בוררות חובה מול איסור שביתה, זה מאוזן.

שלומי פריזט: אני חושב שבדברים האלה צריך ללכת הכי רחוק, שהפוליטיקה תרסן אותך.

אבי ליכט [נציג היועץ המשפטי לממשלה בועדה, היום משנה ליעוץ המשפטי לממשלה] מנסה לצנן את ההתלהבות:

המלצה קונקרטית לגבי זכות השביתה שכאן עלתה, אני קצת הופתעתי מזה, גם תחום ההתמחות שלי הוא לא דיני עבודה, אבל זכות השביתה היום, נחשבת במשפט הישראלי לזכות יסוד. ויש לבוא עכשיו ולשבור בעצם את הכוח הארגוני, זה לא מהלך טריוויאלי, אני לא רוצה עכשיו סתם לשלוף מן המותן, אני חושב שזה גם לא רציני, ההצעה שאתם מעלים היא דרמתית במובן יחסי העבודה. אני רק רוצה להזכיר שיש היום

כלים להתמודד עם שביתות, כלומר, יש מה שנקרא צווי מניעה והמדינה משתמשת בהם בצורה תכופה, וגם אף אחד עוד לא ממש עשה את זה, אבל ברגע שיש מישהו שרוצה להשבית את חברת חשמל או את מקורות או אפילו את הרכבת או אפילו את מערכת החינוך, אז הולכים לבית הדין לעבודה ואם יש צורך חיוני אז השביתה הזאת לא מאושרת. ובית הדין לעבודה עושה איזונים בין זכות השביתה מצד אחד לבין הצורך של הציבור

בשרות החיוני. לכן אני לא בטוח שנכון עכשיו ללכת על המהלך הזה. […]

אייל גבאי: אבי, אבל לא אמרת על הנמלים.

שלומי פריזט: אם אנחנו יכולים להביא את אורית קורן , בוא נעשה עסק.

אבי ליכט: לגבי בוררות חובה, אל תכנסו, המהלך של בוררות חובה, גל לא סתם מעלה אותו, הוא עלה עכשיו בייחוד, בצורה מאד מאד חדה בסכסוך הרופאים וגם בסכסוך הפרקליטים,

אייל גבאי: נו, ובית המשפט העליון כמעט מרט את שערות ראשו שלא היה לו אפשרות להכריח אותם ללכת לבוררות.

אבי ליכט: בסדר, אני רק אומר שזאת סוגיה סופר רצינית. אז רק שתדעו, זה דבר אחד.

שלומי פריזט: אבי, לא אמרת נמלי הים בצווי מניעה.

אבי ליכט: גם נמלי הים אפשר להוציא צווי מניעה.

שלומי פריזט: הוציאו פעם?

אבי ליכט: אני אומר לך, לא עומדים בזה, אבל תאורטית אפשר.

שלומי פריזט: אף פעם לא יצא צו מניעה לנמלים. אני גם יודע שלא יקבלו את זה.

ואם כבר הנמלים, אומר ליכט:

דבר אחרון לגבי נמלי הים ופה זו המלצה מאד חשובה שמתייחסת גם לנושא ההפרטה. גם דיברתי אתך על זה. הרעיון שאנחנו ממשיכים היום במתווה ההפרטה, שבסוף נמצא את עצמנו עם מונופול פרטי עם וועד עובדים אגרסיבי, זו תקלה היסטורי[ת] ואם אתם חושבים שנראה לי שיש מקום להגיד שקודם כל תפתחו לתחרות ואז תפריטו. אל תלכו במתווה ההפרטה שהמשמעות שלו שנקבל וועד עובדים אגרסיבי מאד, עם מונופול פרטי. עד כאן.

***

עד כאן בנושא זכות השביתה. ברשומה הבאה, שתהיה ככל הנראה האחרונה, נביא מריבה סוערת בין אבי ליכט לבין פקידי האוצר בנוגע לתקופת הצינון שלהם, והתייחסויות מעניינות מאוד לנורמות העבודה של הועדה ושל פקידי האוצר שהובילו אותה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הפרוטוקולים של טרכטנבג י"ט

  1. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ח | עמדת תצפית

  2. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנברג כ' | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s