הבט סביב: רוחות מלחמה – השערות בנוגע למתרחש בסוריה, ובעיקר מסביב

ניסיון לגבש הבנות כלשהן בנוגע למעורבות המערבית המתרקמת במלחמה האזורית שמתחוללת בינתיים באופן גלוי בזירה הסורית.

אפתח בשתי ההערות הרגילות שלי ברשומות מסוג זה:

א) אני מסתמך על מקורות גלויים, ובעיקר על התקשורת הישראלית, ומנסה לארגן אותם בצורה שתוציא מהם איזשהו הגיון. קורא רציני חייב להניח שחלקם מיועדים להכשרת דעת הקהל בזירה המערבית ו/או להרתעת והטעיית הצד השני.

ב) החוויה של החלפת פרשנות צבאית וגיאו-אסטרטגית בשיחת הסלון וברכב היא מהנה למדי, וגם נותנת תחושה של שליטה במצב. אבל מי שמוכן לטיפת ענווה, צריך להודות שהיא לא הרבה יותר מזה – ניסיון כמעט נואש להשיג מעט תחושת שליטה במציאות מטלטלת שיכולתנו להבין אותה באמת או להשפיע עליה מוגבלת מאוד. במידה מסויימת, גם הרשימה הזו היא נסיון כזה.

בכל מקרה – כרקע להבנת הרשומה הזו, מומלץ ביותר לקרוא את הרשומה הקודמת בנושא: הבט סביב: המלחמה הקרה במזרח התיכון רבתי. להמשיך לקרוא

הבט סביב: ובכל זאת משהו אופטימי

כשנראה שהמזרח התיכון כולו, מקהיר דרך דמשק ועד לבנון, שוקע במרחץ דמים שבו מוסלמים מכל מיני סוגים הורגים ללא אבחנה מוסלמים (ונוצרים) מכל מיני סוגים אחרים, שתי מדינות שכנות של יהודים ומוסלמים מזרימות מים זו למדבר של זו, ומזכירות שיכול להיות כאן אחרת.

ראשית, שתי אמירות שאמורות להיות בנאליות, ובכל זאת צפויות להפתיע את הקוראים:

א) מים הם משאב בלתי מתכלה. "מחסור" במים לא נובע מחוסר כמותי, אלא מפרק זמן ארוך מדי בין שימושים שונים בהם או מפיזור לא מספיק שלהם. הטבע מחזיר את המים למצב שימושי בקצב שלו, ומפזר אותם לפי תנאי האקלים. בני האדם יודעים לשאוב מים, להוביל אותם בצינורות ותעלות, להתפיל אותם ממלח, ולטהר אותם ממזהמים שספחו במהלך שימושים קודמים. כך הם יכולים ליצור כמות בלתי-מוגבלת כמעט של מים זמינים, בתנאי שישקיעו בכך מספיק אנרגיה. להמשיך לקרוא

מפי קסנדרה: מה עשינו עד 1948? ההתיישבות וטענת הנישול

על הספר הכי חשוב כנראה שתוכלו לקרוא על מפעלות הציונות בארץ ישראל עד למלחמת העצמאות: 'ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948) [הקיבוץ המאוחד, תש"ם].

הנראטיב הפלסטני, שאומץ גם ע"י השמאל הרדיקלי הישראלי (ולעיתים מאומץ גם ע"י הימין הרדיקלי הישראלי) רואה בציונות מעשה עוול מתמשך של נישול קולוניאליסטי, שהחל עם ראשית ההתיישבות היהודית ("הלבנה" או "האירופאית") בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19, שפניו האמיתיות נחשפו בתמציתן בדמות ה'נכבה' בשנת 1948, וממשיכות להתגלות בדמות מפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים.

הטענה הציונית היתה שהיהודים חוזרים אל ארץ מולדתם המיושבת בדלילות כשמטרתם לפתח אותה וליצור בה יישוב יהודי צפוף, תוך פיתוח שיביא תועלת ורווחה לכל יושביה, יהודים וערבים (שניצני תודעתם הלאומית המקומית רק החלו להופיע, וצמיחתם היתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה). במבחן ההיסטוריה, לא נעדרו ערבים שהבינו את הרעיון הזה ולכן תמכו בשיתוף פעולה עם הציונות, אך למרבה הצער קולם הושתק על ידי הטרור הפנימי שהפעילו מתנגדיהם. להמשיך לקרוא

הבט סביב: המקרה המוזר של הבדואי ומדינת הרווחה

רשומה שמנסה להעלות כמה מהאנומליות שבמפגש בין הבדואים תושבי ישראל (בעיקר בצפון הנגב, כי בצפון המצב די שונה) לבין מדינת הרווחה הישראלית המודרנית. להמשיך לקרוא

הפרוטוקולים של טרכטנברג כ'

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השביעית של הועדה, שהתכנסה ב-18.9.2011 ומתמקדת במריבה על נורמות הצינון של פקידי האוצר, ושאלת רצינות העבודה של הועדה. להמשיך לקרוא

הפרוטוקולים של טרכטנבג י"ט

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השביעית של הועדה, שהתכנסה ב-18.9.2011 ומתמקדת תגובות להצגת הדברים בישיבה הקודמת בנוגע ליוקר המחיה, ובעיקר בדיון בנוגע לזכות השביתה. להמשיך לקרוא