הפרוטוקולים של טרכטנברג ט"ז

לפני מספר שבועות התפרסמו הפרוטוקולים של הועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה יותר בכינוי "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה. הפרסום הניב מספר ציטוטים "אטרקטיביים" בעיתונות הכלכלית ודעך. אני החלטתי לנסות לקרוא אותם במלואם, ולאסוף מתוכם ציטוטים שנראים לי רלוונטיים ותובנות כלליות אם יעלו. אל הפרוטוקולים המלאים ניתן לגשת דרך הקישור הזה.

רשומה זו עוסקת בדברים מתוך הישיבה השביעית של הועדה, שהתכנסה ב-18.9.2011 ומתמקדת בשיחה בנושא הסרת מכסים.

אל הרשומה הקודמת בנושא

כרקע: הועדה פעלה במסגרת לו"ז לחוצה עד בלתי אפשרית. שבוע אחרי ישיבת הפתיחה, התבקשו חלק מהצוותים להציג כיוונים כלליים ראשונים. מכאן נשארו לועדה בערך שלושה שבועות לגבש את המלצותיה, תוך כדי תהליך של שמיעת הצעות מהציבור. דיוני הועדה היו סגורים לתקשורת, והפרוטוקולים שלה לא היו מיועדים להתפרסם בתקופה הקרובה. אני מקבל את הרושם שזה אפשר למשתתפים לדבר "תכל'ס" ללא תחושה של צורך "לחפות על עצמם" כנגד תגובה ציבורית. האווירה הזו היא המקור לאמירות הישירות והמעניינות שניתן למצוא בפרוטוקולים.

כל ההדגשות בציטוטים (אם לא צויין אחרת) הן שלי.

***

שלומי פריזט [אז הכלכלן הראשי ברשות הההגבלים העסקיים. פרש בסוף שנת 2012 לשנת צינון, בכוונה לחזור אל השירות הציבורי] מזכיר את ההקשר שבו מופעלים המכסים: לא שוק גלובלי פתוח ונטול מגבלות, אלא עולם של הסכמי סחר, שעליהם מתמקחים:

יש שאלה של הסכמי סחר שעלתה על השולחן שאנחנו עוד פעם, בלו"ז שלנו לא יודעים לטפל בה, אבל זה נראה דבר שצריך לאזן אותו, צריך לאזן מול הצורך להוריד מחירים לצרכן, גם את היכולת ארוכת הטווח של מדינת ישראל אח"כ לחתום הסכמי סחר מול מדינות, בפרט מול סין ומול הודו

גל הרשקוביץ [הממונה על התקציבים באוצר. נכנס לתפקיד יומיים לפני כינוס הועידה] הוביל לאורך עבודת הועדה קו שדוחף להסרת כל המכסים, וכמה שיותר מהר:

סליחה, אנחנו לא בתהליך של שימועים. אנחנו מקבלים את ההחלטה ברמה של לרדת לאפס, רק אמרנו שבעקבות הערה שהיתה, שאוטוטו גומרים את הסכמי השכר, אבל סה"כ אמרנו או.קי. נתחום את זה בזמן, […] עכשיו אומרים: לא, צ'ק פתוח. בעוד 20 שנה נפגש. ממש לא.

[…]

ואומרים: טוב, בואו נבדוק, בואו נראה, בסדר. עדיין צריך לתחם בזמן. האפס הוא ה-default אנחנו מדברים על אפס, אם אפשר היה לדעתי היה  צריך לעשות את זה מחר בבוקר.[…]

מגיב לו יהודה נסרדישי [אז מנהל רשות המיסים והיום, לאחר שנת צינון, יועץ חיצוני למשרד רו"ח]:

מכס איננו רק מכשיר גבייתי, אלא הוא מכשיר של ויסות, של לשמור על הייצור המקומי, הסכמי סחר – אני מבקש ממך, לפחות תכבד אותי, אל תזלזל בדברים כאלה שנבנו לבנה אחרי לבנה עשרות שנים. ולכן מה אומר לך מנהל רשות המסים? הוא אומר לך דבר פשוט: הכנעת אותי, עכשיו תוריד לכולם 6%. מה אני אומר לך? תן לנו עד 2012/2013 שאנחנו נבדוק את זה, אתה רוצה תאריך? ב- 1.1.2014 [ת]עביר את כולם – 0.

יוג'ין קנדל פרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת ירושלים (דוקטורט מאוניברסיטת שיקאגו), יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גוף מייעץ במשרד ראש הממשלה]:

הסיבה לשתי פעימות, לפי דעתי, […] הרי הם התחילו מזה שאתה רוצה להוריד מכסים רק אם הם מתגלגלים לצרכן. ואפריורי אתה לא יודע מה מתגלגל לצרכן, ולכן לפי דעתי, שתי פעימות זה לא כל כך משנה אם זה 6 ו- 6 או 4 ו- 8, זה לא כל כך משנה. מה שאתה רוצה לעשות זה ללמוד על הראשונים, ואז להחליט מתוך אלה, אפילו אם אף אחד לא מתנגד, גל יסכים, שאם שום דבר לא יתגלגל לצרכן, אז הדבר הזה אני לא בטוח שאני רוצה לעשות את זה. ואם יתגלגל 20% זה גם אולי לא מספיק, כי אנחנו, תזכרו, שאנחנו לא מורידים מע"מ שמתגלגל בסדרי גודל של 40%. זה לפחות צריך להיות מעל זה. אחרת, יותר פשוט לגלגל את המע"מ לכולם.

אבי ליכט [נציג היועץ המשפטי לממשלה בועדה, היום משנה ליעוץ המשפטי לממשלה] מסתייג מהמלך הגורף הזה, בטענה הדי-מדהימה שהוא פשוט לא מבוסס על כלום:

אני קצת מודאג מההמלצות האלה ואני רוצה להסביר למה, בסופו של דבר יש פה מהלך די דרמתי. אני לא יודע איזה תשתית עובדתית יש למהלך כזה שבעצם אומר להוריד עכשיו ב- 6% flat את כל מוצרי היבוא. אני לא יודע מה ההשפעות  שיש לדבר הזה. מבחינה משפטית, נניח שיתברר שאין לבן אדם זכות קנויה להמשך מדיניות פיסקאלית ואין בעיה לעשות את זה, אבל מה אם יתברר לנו למשל שההפחתה הזאת מ- 12 ל- 6 יכולה לפגוע באיזה מפעל מסוים שדווקא יש לנו, החשש שלי בכלל בצוות התחרותיות זה שאין מספיק תשתית עובדתית לכל הדרמות שתכף נדבר עליהן. אין לי בעיה, אני רק רוצה לדעת איך אני מגן על זה אם יהיו עתירות. ויהיו עתירות, שיהיה לכם ברור. והדבר הראשון שישאלו אותנו זה מה היתה התשתית העובדתית שלכם למה שאתם עושים.

ערן יעקב [אז סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המיסים] מסביר שהפחת המכסים שעוד נותרו לא תביא דווקא להורדת המיסים, כמו להעשרת היבואנים ולפגיעה ביכולת של ישראל להתמקח על הסכמי סחר:

טוב, אמנם אני לא חלק מהוועדה וכו', ואני מבין שהדברים חשובים, אבל כמי שבכלל מעל עשור מתעסק בעניין של הפחתות מכסים, ומסים בכלל, אני אומר לכם, וגם תהליך החשיפה שהיה, צריך לומר שתהליך החשיפה הוריד את המכסים מעולם של 80-90-120-150% ל- 12%. וזה באמת השפיע על המחיר. אבל בעולם של מכס שנע עד 12% מכסימום ובעולם שהיום הוא בעיקר, בעיקר חלק ממנו מגן על תעשיה זו ואחרת, טוב, לא טוב, אני אומר לכם שיש תעשיות שגם הפחתה מ- 12 ל- 6% הורגת אותן. טוב, לא טוב שיחשוב מי שיחשוב, רק אני אומר לכם את העובדות כרגע. מתוך נסיוני, מתוך הבנתי. ואני אומר לכם בצורה מאד ברורה, שהפחתה של מכסים בשעור, נניח שאני מבין את ה- 6% עושים flat הליך  חשיפה, שהפחתה מ- 6 ל- 0 וכו', השפעתה על המחיר בדוק, השפעתה על המחיר היא מינימלית. בעולם של תמסורת נמוכה, בחלק גדול מהמוצרים שבהם יש ריכוזיות, הבעיה בכלל לא במכסים, ויש ריכוזיות ונתנו פה דוגמא את הדבש [המכסה המותרת ליבוא ללא מכס ניתנה לייצרן דבש ישראלי. אבשלום] שאני הבאתי אותה לשלומי ויש עוד דוגמאות רבות אחרות שאנחנו בעולם של להפוך מיצור מקומי חלק קטן ואחר למנופולים ביבוא, שזה המשמעות וזה להעביר כסף מרשות הממשלה לרשות יבואן כזה או אחר. חד משמעית, אין פשרות בעניין הזה. לא על הכל. יש 9000 פריטים בעולם המכס. 9000 פריטים, זו המשמעות. לעשות משהו גורף, אני אומר לכם, אני שם פה את הראש המקצועי שלי, למרות שאני אומר דברים בניגוד אולי אפילו למנהל רשות המסים בעניין הזה.

[…]

עוד דבר אחד. גם בהשוואה בינלאומית כשאני מסתכל על מדינות מאד נחשלות, ארה"ב, אירופה, תסתכלו שם על שעורי המכסים, תראו מה קורה. האמ[י]רה של משרד התמ"ת כשאני אומר לכם, השכל לא נמצא תמיד, צריך לשמוע גם את האחרים, ואני נראה כאילו אני מציג איזו עמדה שלהם, כשבעצם זה פוגע בהסכמים העתידיים ויש הסכמים היום, נגיד בכלי רכב זה קוריאה, יש כרגע עומדים על הפרק הודו, ותבדקו את שעורי המכסים שם. תראו שה trade off הזה קיים. כלומר – שעורי המכס הם לא גבוהים, המשמעות לא גבוהה, מה שאנחנו הצענו, ואני חושב, צריך להפחית את המכסים, צריך להפחית אותם איפה שיש תחרות. ודוגמא: בטקסטיל יש תחרות, אפשר להפחית לאפס, לא צריך להגיד לזה, אפשר להגיד את זה. יש תחרות בטקסטיל. אין שום בעיה. באלקטרוניקה בוודאי שיש תחרות. להפך לאפס מחר בבוקר, יש לנו נסיון מעולה עם זה. הורדנו, דקה אחרי זה זה ירד. או.קי. בפלאפונים ברור שזה ייעלם. יש ארבע חברות סלולה שייקחו ואנחנו נעביר 300 מליון מהממשלה לחברות הסלולר, אז זה בסדר, רק תבין שזו המשמעות.

מנואל טרכטנברג [אז יו"ר הועדה. בעבר הקים את המועצה הלאומית לכלכלה, גוף מטה מייעץ במשרד ראש הממשלה] מסיים את הדיון בנושא בתזכורת להשלכות שלו, ולאחריות של המדינה לדאוג לעובדים המפוטרים לצד הדאגה להתייעלות המשק:

פה מה שהכי חשוב זה הדינמיות. הדבר האופטימאלי למשק הוא היקף העסקים. הדבר החשוב הוא הדינאמיקה שזה גורם. מה זה גורם? כן, לצערי סגרו מפעלים, זה מה שחייב לקרות בכלכלת שוק, שהמפעלים שהם פחות מהירים ולא מצליחים להתמודד בשוק העולמי, ייסגרו התשומות ופני הייצור יעברו לאלה שכן מסוגלים. האם נגרם נזק נקודתי לאנשים? כן. אני לא אשכח את ההוא שנפטר כבר, מקריית אתא. זה קורע א[ת] הלב, הבן אדם הזה באמת, היה סבל והוא לא נקלט במשהו אחר. אני חושב הרבה על הדברים האלה, כי לי איכפת גם מהבן אדם הזה. והבן אדם הזה ולכמותו המדינה צריכה לדאוג באמצעים אחרים. לעשות את זה עם כבוד, ומתי שמותר, כהכשרה מקצועית שתביא אותו למקום אחר ולתת לו רשת בטחון, אבל לא למנוע את ההתייעלות של המשק כולו, ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם ולתרום יחסית.

***

אל הרשומה הבאה בנושא

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הפרוטוקולים של טרכטנברג ט"ז

  1. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנברג ט"ו | עמדת תצפית

  2. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנברג י"ז | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s