יועץ לקרנות גידור טוען שאנחנו על סף משבר, והממשלה עושה בדיוק את ההפך ממה שצריך לעשות, מכיוון ש"המקהלה המזמרת של טובי הכלכלנים ובכירי האקדמיה בישראל עדיין חיה בעולם שלא קיים יותר"
מפלצת המיתון מאיימת על הכלכה
אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בנושאי מאקרו-כלכלה נתן ראיון לכלכליסט בו הוא צופה משבר רציני בכלכלה הריאלית, ומאשים את הנגיד פישר באחריות לחלק שישראל תיקח בו. להגיד שאין לו אינטרס כזה או אחר? לא מבטיח. אבל הדברים מעניינים [וההדגשות כרגיל שלי]:
המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היתה בשנים האחרונות מהדקת ברובה והתמקדה בחשש מתהליך אינפלציוני. מגמה זו […] גרמה לכך שהיצוא הישראלי – שמהווה כ־45% מהתוצר – עומד על סף קריסה, כשהגירעון המסחרי (עודף היבוא על היצוא) נמצא בשיא כל הזמנים".
לשיטתו של טיומקין, מדיניות המטבע של בנק ישראל […] גרמו לשקל להיות אחד המטבעות חזקים בעולם. "אם מוסיפים לנתון הזה פעילות כלכלית נחלשת בקרב שותפות הסחר הגדולות של ישראל (אירופה וארה"ב) ומביאים בחשבון את ההשפעות הגלובליות של המשבר המתהווה בסין וההידרדרות במצב הכלכלי באסיה, הרי שהחלומות על מציאת שוקי יצוא חדשים יתפוגגו במהירות עצומה והירידה בהיקפי היצוא תלך ותגבר ותפגע אנושות במשק".
[…] מסביר טיומקין כי אין קשר בין גירעונות תקציביים למשבר בעולם של היום. "כשאומרים שישראל תהיה כמו ספרד, כדאי לזכור שערב המשבר לספרד היה בכלל עודף במאזן התקציבי ויחס הגירעון לתוצר היה הרבה יותר נמוך ביחס לגרמניה".
[…] לצערי, המקהלה המזמרת של טובי הכלכלנים ובכירי האקדמיה בישראל עדיין חיה בעולם שלא קיים יותר. המודלים הקלאסיים של אנשי האקדמיה קרסו במציאות בעוד הם ממשיכים לשיר את המנטרה שלפיה קיום גירעון תקציבי הוא אסון גדול. מיותר לציין שאותה אליטה לא חזתה את המשבר הכלכלי, לא הבינה את עומקו ואורכו, וצפתה שהדפסת כספים על ידי בנקים מרכזיים תגרום לאינפלציה כשבפועל קרה ההפך. גם כשהם העריכו כי הגדלת הגירעונות התקציביים תעלה את הריבית לטווח הארוך, קרה במציאות הדבר ההפוך.
[…] המינויים של שר האוצר […] מדהימים לא פחות מפני שתפיסת העולם שלהם מאותו בית יוצר
קצת קיינס למתחילים מפיו של טיומקין:
כשיוקר המחיה עולה דרמטית ועל כך מוסיפים את קיצוץ קצבאות הילדים, העלאות מדרגות מס הכנסה, וכל הגזירות שבוצעו על ידי שר האוצר והתקבלו בברכה על ידי הנגיד – המשמעות הישירה והמיידית היא ירידה דרמטית בפעילות המקומית. נוסיף לזה את שער המטבע המתחזק ואת ההאטה בכלכלה העולמית, כולל שינוי כיוון צפוי בארה"ב בחודשים הקרובים, והמשמעות היא מיתון עמוק וחריף.
אסור היה להעלות את המע"מ ואת מדרגות המס ולפגוע בקצבאות הילדים. זה מצטרף לכל הצעדים האחרונים של בנק ישראל, וכולם יפגעו בצמיחה. מה שהיה צריך לעשות זה בדיוק את ההפך. הסביבה המאקרו־כלכלית אינה אינפלציונית, וכשהצמיחה דועכת, יש להגדיל את הביקוש המקומי ולא לפגוע בו
מה עוד קורה:
סבור טיומקין כי הירידה במדד ביטחון הצרכנים בישראל לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר הכלכלי ב־2008 איננה מקרית. מדד זה, שבוחן את תפיסת הציבור בנוגע למצבו הכלכלי ונעשה מטעם בנק הפועלים ו־TNS, ירד במאי האחרון בכ־9% ל־113.8 נקודות – הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008.
מה צריכה לעשות הממשלה:
טיומקין סבור כי גם המדיניות הממשלתית הכוללת צריכה לעבור שינוי כיוון מהותי. "העולם הקפיטליסטי הקלאסי לא קיים יותר. אני מזכיר לראש הממשלה שרונלד רייגן כבר מזמן לא נשיא. אני סבור כי תפיסתו של ראש הממשלה כי מדיניות של הפרטות, שוק חופשי, קיצוץ בהוצאות וגירעון תקציבי מינימלי היא הפתרון לבעיות הנוכחיות, היא תפיסה אנכרוניסטית. זה פתרון שהיה נכון ללפני 20 שנה
מה מצפה לנו בעולם:
האפקטים החיוביים של המדיניות המוניטרית המרחיבה של הורדת הריבית בארה"ב מ־5% לאפס והמהלכים הנלווים של קניית אג"ח אגרסיביות בשווקים, הולכים ומאבדים את השפעתם. המשמעות היא שהשווקים הריאליים והפיננסיים יבצעו סיבוב פרסה בתקופה הקרובה. אין זה חדש שאירופה קורסת. בחודשים האחרונים רואים שגם סין מורידה הילוך. היא נמצאת בעיצומו של תהליך שנקרא בעגה המקצועית נחיתה קשה, ואפילו לא דיברנו על אמינות הנתונים המתפרסמים שם. עם זאת, מה שחמור במיוחד הוא שינוי הכיוון המשמעותי הצפוי במשק האמריקאי
ולמה זה כל כך מסוכן:
צריך לזכור שהפעילות המסיבית בשוקי ההון הגלובליים מבוצעת כיום ברובה על ידי גופים ספקולטיביים או קרנות גידור, ולא בהכרח על ידי משקיעים לטווח ארוך, כך ששינוי הכיוון יכול להיות מהיר ביותר
וכנראה שהייתי דואג פחות אם הדובר לא היה בעצמו יועץ לקרנות גידור…
לנו נשאר רק לעקוב ולזכור לבחון בעוד כמה שנים- מי צדק…?? להשפיע- אין איך.
אהבתיאהבתי
להשפיע אין איך באופן מיידי, אבל יש לבנות את הכלים שיאפשרו השפעה. התשובה לשאלה מי צדק לא נתונה רק למבחן העתיד, אלא גם לדרך הפעולה שתיבחר. משברי הכלכלה הם לא גזירת גורל, ושינוי מדיניות יכול לעצב את המגמות העתידיות.
אהבתיאהבתי