על סדר היום: גז ונמלים

מי משלם למי עבור ניצול משאבי הגז של ישראל, וכמה כסף לא תחסוך לנו רפורמה בנמלים.

א) מדינת ישראל אישרה לחברות פרטיות לקדוח ולהפיק גז טבעי במים הכלכליים של ישראל. תמורת הפקת הגז, התחייבו חברות הקידוח לשלם למדינת ישראל תמלוגים. צנועים יש להגיד.

אז התחייבו. אבל מסתבר שהן חושבות שמגיעים להם החזרי מס על השקעות שהן עושות, אז הן החליטו לפנות לרשויות המס של ישראל ולבקש את ההחזרים האלה. נדמה לכם. הן פשוט צמצמו באופן חד צדדי בשני שליש את תשלום התמלוגים, בהתאם להטבות המס שמגיעות להן לטענתם. כי מה שאסור לממשלה (לשנות "רטרואקטיבית" את גובה התמלוגים) מותר לחברות הגז (לא לשלם אותם בהחלטה חד צדדית).

שימו לב לרטוריקה שבה השתמשו חברות הגז:

גורמים בשותפות טוענים ששילמו ב-2012 יותר תמלוגים ממה שמגיע למדינה לפי נוסחה מוסכמת, והמדינה הבטיחה לבחון את טענותיהם. לטענתם, המדינה לא גיבשה איתם מנגנון מסודר להחזר כספים, ולכן לא יכלו להגיע איתה לסיכומים. לטענתם, בימים האחרונים הועבר להם מתווה להסדר החזר כספים, ואם זה יכלול את כל המרכיבים הנדרשים, בכוונת השותפות לשלם למדינה את הסכומים המלאים על פי חישוביה, ובמקביל תימשך ההתדיינות על ההחזר.

אבל בכל מקרה, כשעושים את החישוב של תמלוגים למדינה מול הטבות מס לחברות הגז, מה יוצא המאזן?

מסתבר, לפי דו"ח ועדת ששינסקי, שבשנים 2004-2009 שילמו החברות תמלוגים בסך 649 מיליון ש"ח. במקביל, הן נהנו מהטבות מס של 710 מיליון ש"ח, כלומר, לא רק שכל התמלוגים קוזזו בהטבות המס, החברות עוד נהנו מ 61 מיליון ש"ח של הטבות מס נוספות. בחשבון שלי, המשמעות היא שמדינת ישראל שילמה כסף לחברות גז (שחלקן זרות) ובתמורה הן מנצלות את משאבי הטבע שלה ודורשות לייצא אותם לחו"ל. זה בלי לספור את מימון הוצאות האבטחה שלהם במיליארדי שקלים, בכוח אדם מגוייס ובספינות וכלי טיס של צה"ל, על חשבון תקציב המדינה.  תזכרו את זה בפעם הבאה שהם מספרים על הסכומים שהם השקיעו בחיפושי גז ולכן מגיע להם לעשות רווח.

המקור לנתונים ב-ynet.

ב) לגבי הנמלים – בתקשורת ובזירה הציבורית עפים המון המון טיעונים דמגוגיים ומעט מאוד עובדות. אפשר לנהל את הויכוח השואל האם העובדים בנמל מקבלים שכר לא סביר. אני חושב שזה ידרוש כניסה לדיון פילוסופי-ערכי ששואל מה קובע את ערך העבודה של האדם, האם העבודה היא סחורה ככל סחורה בשוק שמחירה צריך להיקבע לפי ביקוש והיצע, האם לגיטמי שבעלי חברות מתארגנים כדי לשפר את כוח המיקוח בשוק הזה ולא לגיטמי שעובדים מתארגנים לאותה המטרה וכו'. אני חושב שזה דיון מיותר, גם כי אף אחד עוד לא חשף את הפירוט המלא של מקבלי משכורות בנמל (מהן המשכורות בפועל ולא עלויות מעסיק, מה ההתפלגות לדור א', דור ב' ועובדי קבלן, מה השכר החציוני, מה הוא בסיס השכר ומה משולם על עבודה במשמרות ובשעות נוספות וכו'), והמספרים שיוצאים הם מניפולציות של האוצר על משכורות חריגות. אני אישית חושב ששכר סביר הוא שכר שנותן מענה לצרכים הסבירים של העובד הספציפי, בלי קשר לעמדתו במערכת הסופר מורכבת של חלוקת העבודה העולמית שבמסגרתה מעורבים כל פועלי העולם פחות או יותר בייצור המקלדת שעליה אני כותב את הבלוג או זו שעליה, להבדיל, מפיצים הלוחמים בועד פועלי הנמל את הנתונים הדמגוגיים שהם מפיצים.

גם שאלת האינטרס של חברי הועד היא משנית לטעמי. בהחלט יכול להיות שהם נלחמים לא נגד ההפרטה כשלעצמה, אלא על הנתח שלהם בבעלות על הנמל הפרטי שייבנה. מהי השאלה הרלוונטית לטעמי?

ובכן, כל המהלך להפרטת הנמלים ושבירת הארגון של עובדי הנמל נשענת על הטענה שהם לא יעילים (בגלל משכורות גבוהות), ושחוסר היעילות הזה מייקר את המוצרים שאנחנו צורכים ומעלה את יוקר המחייה. ועכשיו מצופה מתומכי ההפרטה איזו דרישת סף בנאלית, שכמעט מביש לבקש, שרק יסבירו, אם לא קשה, מה החיסכון הצפוי לנו בזכות הרפורמה בנמלים? כמה עולה לנו חוסר היעילות הזו בנמלים (זו שמציבה לפי דו"ח ה-oecd את נמל חיפה במקום גבוה מאוד בטבלת היעילות של נמלי מכולות)? בכמה יירד יוקר המחיה אם נשבור את מונופול הנמלים?

ובכן, בתוך טור של אלי ציפורי בכלכליסט מופיעה הטבלא הבאה, שמציגה את המחיר שמשלמים עבור פריקת מכולה בנמל. דרך אגב אבל די חשוב, המחיר נקבע במשרד התמ"ת עליו השלום, כלומר במשרד הכלכלה יבדל"א שבראשו עומד נפתלי "נלחם ביוקר המחייה" בנט:

שלפו את המחשבונים. יש לכם אחד בפלאפון, וגם אחד במחשב. כמה עולה לפרוק מכולה ביחס לערך הסחורה שבתוכה? כמה אפשר לחסוך ממחיר הסחורה אם היעילות המהוללת של השוק הפרטי תצליח להוריד את העלויות לאפס, ולפרוק אותה בחינם? אם נתעלם מהאפשרות של מכולה של דברים שקיבלנו כמעט בחינם, הרי שנחסוך 1.9% ממחיר של מכולה גדולה של סחורה זולה. 1.1%. אחוז ממחיר של מכולה גדולה של סחורה בערך בינוני, ו 0.6% ממחירה של מכולה של סחורה יקרה. אם ניקח בחשבון שגם במקרה עלויות השכר ה"מופרזות" מדובר על עלויות שכר שמהוות כ-52%  מהוצאות הנמל, נבין שגם אם העובדים יעבדו בחינם, הערך שייחסך לא יוכל להיות יותר מחצי מהערכים שחושבו כאן.

המשמעות היא ש"חוסר היעילות" של הנמלים שיכול להיפתר בעזרת התחרות, לא יוכל בשום מקרה לחסוך יותר מכ 1% בעלות המוצר, ואם לא נניח עבודה בחינם, הרי שכנראה אנחנו מדברים על משהו בסביבות החצי אחוז במקרה הטוב ביותר.

אבל עכשיו צריך לדבר ברצינות. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ועם כל זה שהיא קטנה, ספק גדול אם היתרון שתיצור היעילות בתחרות של נמל אשדוד מול נמל חיפה תביא להבדל מחיר שיצדיק את תוספת המחיר של הובלה יבשתית רחוקה יותר מאשר הנמל הקרוב (נניח להסיע מכולה מאשדוד לבית שאן במקום מחיפה לבית שאן). יותר מזה, שבירת המונופול הטבעי של נמל ים בכלכלה בקנה המידה הישראלי לא תביא ליצירת תחרות. פעם היתה חברת נמלים אחת. היום יש שתיים, ואחרי הפרטה ונמל פרטי יהיו בערך כנראה בערך ארבע (בהנחה שלא יתירו לאותם בעלי הון להחזיק בנתחים מכמה חברות). ארבע חברות זו לא תחרות. זו הזמנה לקרטל, והקרטל הזה אכן יופיע, ועלול להעלות את המחיר לייבואנים, כי הוא ייצטרך לממן גם את רווח ההון של הבעלים, ואת החזרי הלוואות המינוף שהם ייקחו על מנת לרכוש/לבנות את הנמל. במקרה הבלתי סביר שהמחיר לייבואנים יוזל, אין שום סיבה רצינית לחשוב שההוזלה תתגלגל דווקא אל הצרכן ותוזיל את יוקר המחייה. הצרכן משלם לפי היצע וביקוש, ואת ההיצע קובע היבואן, ובמקרה של השוק הישראלי הקטן יחסית, בדרך כלל מדובר ביבואן אחד. תחרות שתוביל להוזלת מחירים בכל מקרה לא צפויה כאן.

מה כן צפוי? העברת השליטה בחלק מנמלים או בנמלים חדשים לחברות פרטיות. החברות הפרטיות יפגעו בתנאי ההעסקה של עובדי הנמלים באמצעות העסקה דרך קבלנים, וסביר להניח שגם במקצועיות כוח אדם ובבטיחות העבודה. לא מן הנמנע שהן יחתרו להעסיק פועלים זרים. מה יהיה המחיר שהן ייגבו? סביר להניח שלפחות אותו המחיר שייגבו הנמלים שבבעלות הציבור. עדות לכך מובאת מפי אחת החברות הפרטיות שמפעילה כבר היום שירותי "נמל יבש" (כלומר מקום שבו מאוחסנות הסחורות שנפרקות מאוניות ב"נמל רטוב") בתחרות עם שירותי הנמל היבש של חברות פרטיות נוספות ושל נמל אשדוד הציבורי-מאוגד-לא יעיל:

המחירים עבור שירותי אחסנת המכולות והמטענים הניתנים בנמלים עצמם מפוקחים על פי דין. על אף שהקבוצה איננה כפופה למחירים אלו בהיותה מחוץ לשטח הנמל, הקבוצה גובה, בדרך כלל, מחירים דומים לאלו הנגבים בנמל

ובבניין ציון ננוחם…

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “על סדר היום: גז ונמלים

  1. הבלוג הזה לצערי רצוף אי הבנות. חוסר היעילות בנמלים לא בא לידי ביטוי במשכורות הגבוהות (ואין ספק שהן באמת גבוהות) של עובדי הנמל, אלא בקצב העבודה שלהם וברמת השירות (אשר באה לידי ביטוי בין היתר בעבודה שאינה מסביב לשעון, בשביתות, בעיצומים ובסתם סחטנות). העלות המשקית של תופעות אלו הינה משמעותית בהרבה מהפוטנציאל של הפחתת דמי הניטול, מכיוון שהיא באה לידי ביטוי בהפחתת מלאים, צמצום הצורך בביטוחים למקרים חריגים, צמצום בעלויות ההובלה הימית והגברת סחר החוץ כולו.
    אומדנים לא רשמיים נעים באזור המאות מיליוני ש"ח בשנה חיסכון למשק, שיתחלק כך או אחרת בין היבואנים והיצואנים לבין לקוחותיהם.
    השליטה הממשלתית בנמלים לא מאפשרת להנהלה, למשל, להגיע להסכמי שכר עם העובדים שיגבירו את התפוקות תמורת העלאת שכר, מכיוון שיש לכך השלכות רוחביות על השכר ביתר החברות הממשלתיות. לאור זאת, ככל הנראה בעקבות הפרטה שכר העובדים דווקא יעלה, משום שהם לא יפסיקו להיות מאוגדים ולשני הצדדים ישתלם להעלות את השכר. יש לציין, שרובם המוחלט של עובדי הנמלים בעולם המערבי מאוגדים, והנמלים שם דווקא מופרטים (בדרגות הפרטה שונות).
    לגבי התחרות בין חיפה לאשדוד – היא אכן מוגבלת, כפי שציינת, ובכל זאת הולכת ומתגברת משנה לשם. אם המדינה היתה מעוניינת רק בתחרות בין-נמלית מוגבלת, באמת לא היה צורך בהפרטה, אבל הכוונה היא ליצור את התחרות שעובדת הכי טוב בכל העולם – תחרות תוך-נמלית. משמע – להקים רציף חדש צמוד לנמל הקיים ולתת לגורם פרטי להפעיל אותו. כך אין מגבלות גיאוגרפיות על התחרות, והיעילות עולה.

    • דבר במספרים בבקשה. אומדנים לא רשמיים הם לא כלי להתייחסות, בוודאי כשלא נאמר אפילו מי הוא הגורם הלא רשמי האומד אותם, והאם יש לו אינטרס בדבר (למי אין?)
      לגבי אי-יעילות של זמני פעולה – להבנתי הרכיב הגדול של אי-היעילות הזו היא הבחירה הממשלתית לא להפעיל אותם בשבת, החלטה שאני מניח שתחול בצורה שווה על הנמל הממשלתי ועל הפרטי שיתחרה בו (בין אם ההחלטה תהיה לפעול בשבת ובין אם לא), אחרת לא מדובר על תחרות. לגבי השבתות – אתה נדרש להביא השוואה של משך השביתות בנמלי ישראל לעומת נמלים אחרים בעולם. נדמה לי שהתוצאות עלולות להפתיע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s