בליה

האדם הזמני חותר אל הנצח. הוא בונה מבנים מחומרים קשיחים. אבל את המבנים האלה הוא משאיר תמיד בחוץ, בטבע. והטבע פועל את פעולתו: החום והקור מרחיבים ומכווצים את המתכת, החמצן מתרכב בה וגורם לה להחליד ולהתפורר, מי הגשם שוחקים הכל, וכל השינויים האלה סודקים את הבטון ומפוררים אותו. לטבע יש סבלנות, וללא תחזוקה והחלפה מתמדת, כל המבנים הקבועים מתפוררים אל הזמני.

כתב לאונרד כהן:

There is a crack, a crack in everything / That's how the light gets in

תחנת אוטובוס בכניסה לקיבוץ בית השיטה.

ובמבט כללי יותר:

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s