גלריה – קיבוץ נאות סמדר

בית האומנויות בקיבוץ נאות סמדר. מראה חלקי.

לא רואה בעינים – מדרש שיר ל"סימן שעוד לא הגענו" לנעמי שמר

שיר על מה שנקלט במבט, ועל מה שלא יכול להקלט, ועל מה שאובד מהמבט במרוצת הדרך. במקור נכתב השיר למחזמר "מסעות בנימין השלישי", כלומר בהקשר שונה לגמרי, ועל כן הפירוש מדרש הוא.

כשהממשלה נראית תמיד כמו הבעיה, כל פיתרון נראה כמו קיצוץ

כפי שכבר רשמתי (כאן, בסעיף ד'), שאלת השאלות לגבי אופיה של החברה הישראלית היא שאלת גודלה של הממשלה וחלקה בחיים בישראל, כלומר בכלכלה הישראלית. חלקה של הממשלה בתוצר הצטמק בישראל בצורה דרסטית, והיום הוא מהנמוכים במדינות המערב. לא אכנס לעומק השאלה, אבל אתייחס בקצרה לצעד האחרון בנושא – "הכל יקוצץ ב 5%".

וחוץ מזה, שוב מותחים את גבולות ההפרטה.

שתי תמונות

בחוף שדות ים.

שביל פרחים צהוב בבית השיטה

מחאה, לאיפה את הולכת?

צִבּוּרֵנוּ מְלֻכָּד
לְמַחֲנֶה עָמָל אֶחָד

כך כתב אברהם לוינסון ב"שיר המחנה", פחות מחודשיים לאחר הפילוג הגדול ופרישת סיעה ב' ממפא"י. המחאה החברתית בקיץ הנוכחי (ולמעשה גם בקודם) מפולגת למספר זרמים מרכזיים והרבה רסיסים*. ברשומה זו אנסה להבחין בין ארבע קבוצות מרכזיות (בתקשורת, גם אם לא דווקא בין הפעילים בשטח), בעיקר ביחס לשני היבטים חשובים: האחד הוא היחס למימד ה"פוליטי" ובעיקר לזירה המפלגתית והפרלמנטרית, והשני הוא הבעיות והיריבים המסומנים כמטרה.

בסוף שתי תוספות בנושא אחר – מי ישלם (בכסף ואולי גם בחייו) על אבטחת הגז הפרטי, ומשלי השועלים של אולמרט.

יום הרצל, ולמה אני לא פוחד מהחוב הלאומי

כמה דברים לציון יום השנה העברית (כ' תמוז) לפטירתו של הרצל, וחשבון פשוט שמסביר למה אני לא מפחד מהחוב הלאומי של ישראל.

פולואפ – הכותרת של ידיעות ביום ראשון

ובכן:

כצפוי, כל עמוד השער (פחות רצועה אחת שעסוקת במימד הפרלמנטרי של הסוגיה). דגל ישראל בלב התמונה (כי זו הפגנה פטריוטיות ולא אנארכיסטית, חס וחלילה), וציטוט של המפגינים ככותרת.

הכותרת של ידיעות ביום ראשון הקרוב

מישהו רוצה לנחש מה היא תהיה? ככה "העיתון של המדינה" (ולא רק הוא) קובע מה יקרה למחאה ומה לא.

על סדר היום

הבנקים בסיטי פשוט מרמים, כיצד הפקידים והאוצר מנהלים את המדינה, ד"ש מיורם גבאי, ותוצאות האמת של הבחירות ביוון. עקב השעה המאוחרת, הרשומה עולה ללא תמונות אילוסטרציה. פרומו: בימים הקרובים, כשאצליח להקדיש שעתיים לעניין, יעלה פה ניתוח חשוב (לטעמי) של שני הכיוונים העיקריים המסתמנים במחאה החברתית.