מי מפחד מגוש יורו בלי יוון?

רשומה קצרה (אשתדל) על נתון חשוב אחד בסיפור החוב היווני.

תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שתיארנו את ההפיכה השלטונית הסמויה שאירעה ביוון, שמענו ששר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, הזהיר בתוך כך כי לא משנה מי יזכה בבחירות – הוא יהיה חייב לדבוק בצעדי הרפורמה שהבטיחה יוון לבצע.

ובכן, בתחילת החודש הלכה יוון לבחירות, ובהצבעת יאוש שתי מפלגות המרכז שתמכו בתוכנית החילוץ "נמחקו" (מסביבות ה 40% לכל מפלגה ל 20% ו 17%), ובמקביל עלו קואליציה של מפלגות שמאל קיצוני ומפלגות ימין קיצוני. בינתיים התוצאה היא שאף מפלגה לא מצליחה להרכיב ממשלה, ויוון תלך לבחירות חוזרות ב 17 ביוני. בגלל מצב הביניים, קרן המטבע העולמית הודיעה על הקפאת קשריה עם יוון עד להקמת ממשלה חדשה. במקביל, סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את דירוג האשראי של יוון לרצפה, בהערכה ש"במקרה שבו הבחירות החדשות שיערכו ביוון ב-17 ביוני לא יובילו להקמה של ממשלה שתזכה למנדט מהאיחוד האירופי, יוון תיאלץ לצאת מגוש האירו" שמתם לב? ממשלת יוון נדרשת לקבל מנדט מהאיחוד האירופי. היא לא אמורה לקבל אותו מהעם היווני? אם המנדט ניתן ע"י האיחוד האירופי ולא ע"י העם היווני, את מי היא אמורה לשרת?

בכל מקרה, מה צפוי אם יוון אכן תצא מגוש היורו?

במקרה של יציאה מהגוש, יוון לא תצליח לעמוד בפירעון החובות שלה. וההפסד שנובע מכך יהיה גבוה, גבוה מספיק כדי למחוק את כל ההון של ה-ECB.

הבנתם? אם יוון תצא מגוש היורו, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי ימצא את עצמו ניצב בפני פשיטת רגל. וזו כבר בהלה רצינית. חשוב להזכיר, שהבנק המרכזי האירופי, שמחזיק בחוב יווני בהיקף שקרוב ל-200 מיליארד יורו, עושה זאת בעיקר בגלל שקנה את החובות הבעייתיים האלה מבנקים וגורמים פיננסיים פרטיים, כדי להציל אותם מסכנת פשיטת רגל. למעשה הבנק המרכזי של אירופה "הדפיס" כסף והעביר אותו לגורמים פיננסיים פרטיים בתמורה לחובות אבודים שבהם הם החזיקו, וכך הוא הציב את עצמו בפני שוקת שבורה במקומם.

אבל כמו שכתבתי, פשיטת רגל של הבנק המרכזי האירופי היא אירוע בקנה מידה שקשה לתאר, וספק אם גוש היורו כולו ישרוד מאורע כזה. וכשזה מה שניצב על הפרק, מתחילים לשמוע כל מיני קולות מעניינים, שמבהירים בדיוק מי מפחד מגוש יורו בלי יוון:

נשיא ה-ECB, מאריו דראגי, אמר השבוע כי "אנחנו מעדיפים מאוד כי יוון תמשיך כחלק מגוש האירו". הכלכלן יורגן מיכלס מסיטיגרופ, תמך ב-ECB כשאמר: "מה שהם יכולים לעשות זה למנוע התפשטות של המשבר – שם יש להם תפקיד חשוב מאוד – והם יכולים גם לנסות לשכנע משתתפים מכל הצדדים לשמור על יוון בגוש האירו".

בשורה התחתונה – הבוחרים ביוון זרקו לפח את תוכנית הצנע (שאפילו לא היתה צפויה לשפר את יחס החוב-תוצר של יוון) שניסו לכפות עליהם שלושת הגורמים הפיננסיים הגדולים (קרן המטבע, האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי), ואיום היציאה מגוש היורו וביצוע שמיטת-חובות דה-פקטו הם קלפים חזקים בידיים היווניות. ההערכה שלי היא שגם בבחירות הקרובות, לא תוקם ממשלה תומכת צנע, ויוון תזכה לפשרה נוחה הרבה יותר שתשאיר אותה באיחוד האירופי ותמשיך לגלגל את ניהול החוב היווני בשנים הקרובות, ובכך תציל (לפחות זמנית) את מי שנמצא במשבר האמיתי – המגזר הפיננסי באירופה.