ככה לא עושים עיתונות II – המאבק על הגרעין האירני

האם התקשורת בישראל מדווחת על הוויכוח בנוגע להתמודדות הישראלית עם תוכנית הגרעין האירנית, או שהיא עוד כלי בויכוח הזה? דברים שמקבלים במה ודברים שלא.

מאז יום שישי סוערת הזירה התקשורתית והפוליטית בעקבות התבטאות של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, המבקרת את תהליך קבלת ההחלטות של נתניהו וברק. לפי סיפורי האימים שמפיץ בן כספית:

בדיונים האמורים היו שר הביטחון וראש הממשלה מעשנים את הסיגרים היקרים והעבים שלהם, הופכים את החדר כולו למאורת סיגרים ריחנית, ושר הביטחון היה גם סר מדי פעם לבר, מתקין לעצמו כוסית של וודקה משובחת או ויסקי יקר, וחוזר.

למעשה, לפי התזה של כספית (האם ניתן לנתק אותה מחרדתו האישית ממצבה של התקשורת בישראל וההשפעה של נתניהו עליה?), נתניהו "נדלק" על נושא הגרעין האירני (שלפי בן כספית הוא מסוכן, אבל אפשר לחיות איתו) מתוך תסביך משיחי לפיו הוא צריך להציל את העולם, וברק, פוליטקאי ממולח שגמר את הסוס והאיש הכי ציני במזה"ת, הבין שהוא יוכל לשמור על מקומו בפוליטיקה כשר ביטחון, אם רק יתן את הלגיטימציה שלו לשיגעון האירני של נתניהו. השאלה, לפי כספית, היא רק האם "רמת הטירוף" של ברק מספיקה כדי שיהיה מוכן "להבעיר" את המזרח התיכון למען עתידו הפוליטי.

לתזה הזו יש נקודת כשל מרכזית – אם הסיכון אכן זניח והעיקר הוא מהלך ציני-משיחי לשימור כוח פוליטי, כיצד הצליחו הצמד-חמד לתמרן את ארה"ב ואירופה להתייחס בחשיבות רבה כל כך אל הנושא ולהטיל סנקציות חריפות על אירן?

המסקנה היא שכנראה העניין הוא לא דווקא תרגיל הישרדות פוליטי-ציני לוקאלי, אלא עימות פוליטי אמיתי על השאלה – האם רצוי שישראל (והעולם) תשלים עם אירן גרעינית או לא, ובאיזה מחיר? ובעימות הזה, שהוא מורכב ומתנהל באפיקים גלויים וסמויים כאחד (וצריך להודות, דווקא צמד-החמד ברק את נתניהו יושבים בצומת המידע, ויודעים כנראה יותר טוב מכל אחד בארץ מה המצב לאשורו), גם בן "החזית התקשורתית של גבי אשכנזי כנגד אהוד ברק" כספית, וגם כלל מערכת התקשורת של ישראל, משמשים ככלי השפעה בויכוח, ולא דווקא כאמצעי להעברת מידע לציבור.

רוצים הוכחה? תזכרו שוב בסערה שעוררו הדברים של ראש השב"כ לשעבר דיסקין.

עכשיו תפתחו את ארבעת האתרים של כלי התקשורת המובילים (תמונות מסך, 6.5.12, 19:35).

ידיעות אחרונות –  ynet:

כותרת ראשית: חקירת הרצח בבאר שבע. כותרות משניות: האלימות ברחובות, לקוחה שסולקה מסניף של סופר מרקט כי צילמה מחירי מוצרים, וסרט ששבר את השיא של הארי פוטר. במדור החדשות: הלווית הנרצח בבאר שבע, ישראל ביתנו נגד הקדמת הבחירות בגלל חוק טל, הצעה לתת פרס נובל ליוזמי קמפיין פייסבוק נגד תקיפה באירן, האמריקאים שנכלאו באירן מתחתנים.

מעריב – nrg:

כותרת ראשית: חקירת הרצח בבאר שבע. כותרות משנה: הרצח ברחובות, מפלגת ימין חדשה, הבטחות למילואימניקים שלא קוימו ומשחק כדורגל באנגליה. במדור החדשות: הרצח ברחובות, הרצח בבאר שבע, תגובת המשטרה, אולי תהיה חקירה פלילית בפרשת הרפז, ומשרד הפנים פסל את מכרז המאגר הביומטרי.

הארץ:

כותרת ראשית: בחירות בצרפת. עוד בכותרות: מצב הביטחון הפלילי-לאומני בכפר הנשיא, ברק תוקף את לפיד על חוקת המפלגה שלו, בג"צ את הממשלה על מדיניותה בנוגע לשכונת האולפנה. כותרות ראשיות: חקירת הרצח בבאר שבע, מעצר אנשי אופוזציה ברוסיה ומוות של נגן באס. בארץ: אגד נקנסת כי לא הפעילה כריזה שתסייע לעיוורים, ישראל ביתנו רוצה לדחות את הקדמת הבחירות כדי לאשר חוק גיוס, והיועץ המשפטי רוצה חקירה פלילית בפרשת הרפז.

ישראל היום:

כותרת ראשית: הרצח בבאר שבע. כותרות נוספות: נתניהו יודיע על הקדמת הבחירות, שלי מכריזה על עצמה כמועמדת לראשות הממשלה, בחירות בצרפת. במדור החדשות: אריה דרעי וש"ס, מבקר המדינה והרפז, הפגנות בירדן נגד השלום עם ישראל, חגי עמיר יצא לחופשי, והחמאס מדבר על שביתת הרעב של האסירים.

המון נושאים חשובים יותר ופחות. מה חסר?

ידיעה אחת (! בדקתי בגוגל), בעיתון גלובס (!), במדור שוק ההון (!?!), על כך שראש אגף המודיעין לשעבר (שכיום עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, גוף חיצוני של אוניברסיטת ת"א), אחד האלוף במיל' עמוס ידלין, אמר אתמול (שבת) בכינוס של מכון וושינגטון:

"איראן גרעינית יותר מסוכנת מהתקפה על איראן"

הוא אמר, שקו דק מאוד מפריד בין "מוקדם מדי לתקוף" לבין "מאוחר מדי לתקוף". לדבריו, בשש השנים שחלפו הצטמצם הזמן שיידרש לאיראן להרכיב נשק גרעיני, משנתיים לשישה חודשים.

"אם איננו יכולים לרסן את איראן כאשר אין בידיה נשק גרעיני, איך נבלום אותה כאשר יהיה בידיה נשק כזה"? – שאל ידלין.

בביקורת לא מרומזת מדי על הצהרות דיסקין ואחרים נגד התקפה על איראן, אמר ידלין, כי חשוב לשמר את האופציה למהלומה צבאית כדי להוסיף לקיים לחץ על איראן ולגבות סנקציות ולחץ דיפלומטי. אך למרות הצהרות חוזרות ונשנות של גורמים רשמיים אמריקניים על שמירת האופציה הצבאית על השולחן, נשמעות גם הצהרות אחרות שמנטרלות את השפעת ההכרזות על אופציה צבאית.

"המוסיקה שהעולם שומע היא, שהאופציה (הצבאית) אינה בעצם אופציה טובה כל כך", אמר ידלין.

לא שווה כותרת? או התייחסות תקשורתית כלשהי?

כן אם אתה עיתון. לא אם אתה שופר.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ככה לא עושים עיתונות II – המאבק על הגרעין האירני

  1. פינגבק: נעלו נעליים גבוהות: נחשים בקריה ופוליטיקאים בבית הנשיא | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s