קפיטליזם ושוק (לא) חופשי

משהו על הקשר המפוקפק בין הון פיננסי לבין שוק חופשי. וגם על יום המגבת.

יבשת על פרשת דרכים: משבר החוב באירופה

מאמר על משבר החוב באירופה, כפי שהתפרסם בגיליון 52 של כתב העת חברה. לקריאת המאמר בקובץ PDF: המשבר הכלכלי באירופה – בחברה.

***

יבשת על פרשת דרכים: משבר החוב באירופה

בהתמודדות עם משבר החוב, נראה שהאיחוד האירופי מתכוון לנקוט בצמצום תקציבי חריף ובחילוץ של המגזר הפיננסי על חשבון האזרחים והמדינות החלשות.

מי מפחד מגוש יורו בלי יוון?

רשומה קצרה (אשתדל) על נתון חשוב אחד בסיפור החוב היווני.

תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שתיארנו את ההפיכה השלטונית הסמויה שאירעה ביוון, שמענו ששר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, הזהיר בתוך כך כי לא משנה מי יזכה בבחירות – הוא יהיה חייב לדבוק בצעדי הרפורמה שהבטיחה יוון לבצע.

ובכן, בתחילת החודש הלכה יוון לבחירות, ובהצבעת יאוש שתי מפלגות המרכז שתמכו בתוכנית החילוץ "נמחקו"

על זכרון וציונות

על הצורות שבהן עובד הזיכרון שלי, ומובאה ציונית קצרה ויפה.

הזכרון האנושי הוא דבר מעניין. מההתרשמות שלי, הוא פשוט מורכב מכמה סוגים שונים של זכרון, ואין קשר בין אחד לשני. אני יכול לזכור המון דברים, אבל ברגע שיצאתי מהמרפסת, אני לא אזכור אם נעלתי את הדלת (וברוב המקרים אחזור לודא ואמצא אותה נעולה).

הבהרה – לא מדובר בדברים שאני כתבתי, אלא בכלי של המערכת לפרסם אצלך הפניות לרשומות בבלוגים של אחרים. הרשומה הזו בהחלט ראויה לפרסום נוסף לטעמי.

אפשר להתווכח על חלק מהפרשנות, אבל הכותב עושה כאן תחקיר עיתונאי מדרגה ראשונה (שמשום מה אף עיתונאי "אמיתי" לא עשה), על מה שנראה כביכול מובן מאליו, ומתגלה כרחוק מאוד מכך.

מדינה לא נבנית בהפגנות ולא מגנים עליה עם רובים. זה רק הרף הכי בסיסי של מדינה – ההישרדות שלה. מדינה היא סכום מרכיביה; סכום אזרחיה. מדינה שלא שמה לב ל-35 חללים שאינם מופיעים ברישום, בשנה ללא מלחמה, לא יכולה להפוך לאוטופיה, שאילו מהצדדים חולמים עליה.

במדינה, על כולנו להיות מדינאים; אם יש לך זכות הצבעה, אתה פוליטיקאי; אם יש לך זכות דיבור, את צריכה לצעוק; אם יש לנו את חופש המידע, אנו נדרשים לחובת החקירה. זכויות לעולם לא נלקחות, הן תמיד ניתנות ברפיסה. גם אם ימות אדם בהגנה על עקרונותיו, את הזכות שלו לחיות, לא ימצאו רוצחיו בגופתו.

כל זכות היא מובנית, עם החובה להשתמש בה. זכויותיכם לא ניתנות לכם מתוקף חוק, אלא החוק מכיר בזכויותיכם המולדות. זכויותיכם גם לא נלקחות מכם מתוקף חוק, אלא החוק מכיר בזכויותיכם שמוטלות בצד. אז תפסיקו לשקר לעצמכם: פוליטיקאים ובעלי עניין לא גזלו את המדינה שלנו – הם קיבלו אותה. ויתרנו עליה טיפין טיפין, עד שהיא הפכה לאי קטן והתחלנו להרגיש את המים נוגעים בבהונותינו.

אישתון

הטקסט הבא הוא החלק ה-2 בתחקיר, על חללי השנה האחרונה בישראל. אם הגעתם לכאן ישירות, אתם אמורים להתחיל כאן.

בפוסט הקודם כתבתי על הנופלים של השנה האחרונה וניסיתי לחקור את נסיבות מותם האמיתיות, שנותרו מעורפלות, באתרי האזכרה של מדינת ישראל. בעקבות הפוסט קיבלתי תגובות ממשפחות שכולות, חברים של נופלים, משרד הביטחון ואפילו מקורות סודיים בתוך הצבא. הפוסט הזה, הוא הנגשה של ההסברים של משרד הביטחון, מול האמת בשטח. במדינה בה הכל קדוש (ולא נעים לשאול) והכל חולין (ואין צורך לענות), זה תהליך הרבה יותר מורכב, מכפי שהייתי מצפה שיהיה.

מספר החללים:

בתחילת הבדיקה שלי, בפוסט הקודם, מצאתי הפרש של 13 חללים בין הדיווח של משרד הביטחון לתקשורת, לבין רשימת החללים של המדינה. לאחר שיח מתמשך עם אתרי האזכרה השונים, אישרו בפני כי ספירת החללים שפורסמה (126) היא רק עד יום הזיכרון הקודם ואינה כוללת אזרחים חללי פעולות איבה. כך נותרתי עם 91 השמות המופיעים באתר יזכור והפרש של 35 חללים, מול…

View original post 2,597 מילים נוספות

טיול בנצרת

מסוג הסיורים שנמצאים במרחק של רבע שעה מהבית, ולכן עושים אותם פעם בשנה כשמגיעים אורחים שרוצים לראות.

במקרה הזה, מדובר בצעירה מגרמניה שבאה לעשות התמחות ברפואה בחיפה, ובצירוף מקרים מרשים ולא מתואם מראש (אבל במחשבה רצינית לא מאוד מפתיע) התברר שהתארחה כשהגיעה לארץ בדירה של אחי.

אז כרגיל, הולכים לראות את הכנסיות.

אלה מכנסיית סנט ג'וזף:

ככה לא עושים עיתונות II – המאבק על הגרעין האירני

האם התקשורת בישראל מדווחת על הוויכוח בנוגע להתמודדות הישראלית עם תוכנית הגרעין האירנית, או שהיא עוד כלי בויכוח הזה? דברים שמקבלים במה ודברים שלא.

השני במאי

אפטר-פרטי לאחד במאי, יום הולדת ויום זיכרון. 

אני לא באמת טיפוס של מסיבות, ולכן גם לא של אפטר-פרטי. אבל קצת רשמים מהאחד במאי: