הועדה למען ריכוזיות בשוק החלב

בין מחאת הקוטג' הצרכנית לבין קבלת ההחלטות המעשיות בשדה הריאלי, מישהו דואג להפוך את ענף ייצור החלב לענף ריכוזי ביותר, לטובת מי שיהיו המגדלים והמשווקים הגדולים, על חשבון הרוב הגדול של המגדלים כיום והסביבה הקשורה אליהם. עוד אחד מהמקרים בהם מבני יסוד של החברה הישראלית, שנראים לנו כמציאות "טבעית" מובנת מאליה, הולכים ומשתנים ומפורקים אל מול עינינו. 

תקציר הפרקים הקודמים:

א. מנהלים מהלך מתואם ומורכב בין אירגוני חקלאים ומשרדי ממשלה רלוונטיים לסדרת ייצור החלב בישראל לשמונה השנים הקרובות. המהלך הזה נמשך חמש שנים עד שהושלמה החקיקה (בחודש אפריל 2011), וכלל השקעות גדלות מצד המדינה וגדולות יותר מצד הרפתנים, לשדרוג תשתיות הרפת והתאמתן לתקנים מתקדמים.

ב. כחלק מהליך החקיקה, דורש משרד האוצר (מה הוא קשור?) בשם אמונתו בשוק החופשי להסיר את הפיקוח מעל מחיר הקוטג', בניגוד להתרעת משרד החקלאות שהדבר יביא לעליית מחירים. בתאם להתרעות, מחיר הקוט'ג אכן עולה ב 39%, והרווח העודף נשאר בידי המחלבות והמשווקים, שבניגוד לאמונתו של משרד האוצר, לא פועלים בשוק חופשי אלא באוליגופול.

ג. לאחר שפורצת מחאה חברתית בעקבות עליית מחיר הקוטג', מוקמת במשרד התמ"ת ועדה שתפקידה להמליץ על מדיניות שתביא להורדת מחירים. בתוך פחות משבועיים מגישה הועדה לממשלה המלצות שמבטלות למעשה את חוק החלב, כ 3 חודשים לאחר שחקיקתו הושלמה, ולמרות שלמחיר החלב לא היתה נגיעה לעליית מחיר הקוטג'. עקב לחץ פוליטי ומשפטי מצד ארגוני החקלאים, אישור ההמלצות בממשלה נדחה, והיא מרככת אותן ואפילו נאלצת להציע לציבור להביע את דעתו.

להלן מצורף נייר עמדה שהוגש השבוע לועדה, והיה לי העונג להיות בין מנסחיו, ביחד עם שותפים מתנועת "המחנות העולים" ומתנועת "דרור ישראל". רגע לפני הקריאה וכדי שהרוח לא תהיה קודרת מדי, משהו מהתרומות הבולטות של ענף הרפת לתרבות הישראלית:

רפת קטנה במושב

תגובה להמלצות צוות המשנה לבחינת משק החלב בישראל – הפורום לצדק חברתי

‏יום רביעי י"ג אדר תשע"ב

‏07 מרץ 2012

תגובה להמלצות צוות המשנה לבחינת משק החלב בישראל

מוגש על ידי "הפורום לצדק חברתי"

מי אנחנו:

הנייר מוגש על ידי: "פורום צדק חברתי".

פורום צדק חברתי הוקם במהלך המחאה החברתית-כלכלית בקיץ 2011 ע"י תנועות דרור ישראל, הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר, תנועת תרבות; התאחדות הסטודנטים; ארגונים חברתיים, איגודים מקצועיים ומאהלי המחאה השונים

הקדמה

ב- 6/4/2011 נרשם בספר החוקים "חוק תכנון משק החלב ה'תשע"א – 2011", לאחר הליך הכנה וחקיקה שנמשך כחמש שנים. החוק מסדיר את פעולת משק החלב בשמונה השנים הקרובות. כעת מסתבר, על פי חשיפת מבקר המדינה, כי תמיכת משרד האוצר בחוק תכנון משק החלב לוותה בדרישה להסיר פיקוח ממחירי מוצרי חלב.[1] זאת בניגוד לעמדתו העקבית של משרד החקלאות. עליית מחירי הקוטג', שהתממשה בהתאם להתראות משרד החקלאות, הייתה הניצוץ שהצית את גל המחאה החברתית-כלכלית בקיץ 2011, שהיה הבסיס להקמת ועדת קדמי.

הפורום לצדק חברתי קם במטרה לחדש את חזון הצדק החברתי במדינת ישראל, ואת הברית בין אזרחי ישראל למדינתם. ברית זו מורכבת, לשיטתנו, מצמצום הפערים במדינת ישראל – פערים חברתיים, כלכליים, מגדריים ולאומיים – לרמה נמוכה ויצירת לכידות חברתית הנחוצה לשם קיום המדינה; תיקון עיקרי השיטה הכלכלית כך שיתאפשר תקצוב ראוי ומספק לצורכי היסוד של אזרחי המדינה; צמצום יוקר המחיה, הגעה לתעסוקה מלאה והוגנת ופיקוח ממשלתי על מוצרי יסוד; מתן עדיפות ברורה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינה בהשקעת תשומת הלב השלטונית והקצאת משאבים ותשתיות; טיפול בצרכיהם החיוניים ומתן עדיפות לקידומן של אוכלוסיות מוחלשות; השקעת המדינה באזרחיה בתחומי החינוך, הבריאות, הביטחון האישי ועוד; פתרון אמיתי של צרכים חיוניים בתחומי דיור, תחבורה, תשתיות ציבוריות ועוד באמצעות התערבות ממשלתית.

קיומה של חברה צודקת בישראל מבוסס בין היתר על קיומה של חקלאות יציבה, מתוכננת ובת קיימא. חברה השואפת לצדק חברתי חייבת לבסס בראש ובראשונה בטחון ויכולת קיום בכבוד, וכן בטחון תעסוקתי לאדם העובד באשר הוא.

לשיטתנו, מהלך לתכנון ועיצוב שוק החלב בישראל צריך לענות על המטרות הבאות:

הורדת יוקר המחייה בישראל מתוך הבנה שהאזרח הישראלי הוא בעת ובעונה אחת צרכן, עובד ויצרן – דאגה למחיר נמוך לצרכן, שלא דרך הרעת יחסי העבודה או החלשת היצרנים במשק.

הבטחת המשך פעילותו של משק החלב כמשק חקלאי יצרני, מתוכנן ויציב, שמאפשר בתוכו פעילות למגוון סוגים של רפתות וחקלאים, גדולים כקטנים, ומבטיח את עתידו ויציבותו של הענף, ומבטיח הספקה סדירה של חלב ומוצריו גם במקרה של התדרדרות במצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל.

הגנה וחיזוק של יישובי ותושבי הפריפריה, שמירה על יכולתה של הפריפריה להתקיים בכבוד מחקלאות מתקדמת ושימור האופי החברתי של ההתיישבות העובדת.

התייחסותנו להמלצות

כתב המינוי של ועדת קדמי לבחינת משק החלב נחתם בתאריך 27.6.2011 (כחודשיים וחצי בלבד לאחר אישור החוק לתכנון משק החלב). מסקנות הוועדה שהוגשה ב-10.7.2011. העלו תמיהה והצביעו על כך שיש טעם לפגם בהליך פעולת ועדת קדמי.

נדמה כי הספיקו לוועדה פחות משבועיים על מנת לקבוע מסקנות הסותרות את הכתוב בחוק החלב. המלצות הוועדה, שגובשו במהלך שנמשך פחות משבועיים, הופכות על פיהן הוראות חוק שנקבעו במהלך חמש שנים, ועל בסיסן השקיעו יצרני החלב והמדינה סכומים גדולים מאוד, כהשקעה לשמונה השנים הבאות. כל זאת, עוד בטרם ההתייחסות לעצם ההמלצות.

גם תהליך תיקון ההמלצות שאומנם ארך מספר חודשים לא כלל תהליך שקוף של שימועים ונעשה הרחק מעיני הציבור. אנו חושבים שבהליך זה יש טעם לפגם, באופן משמעותי..

לפני שניגש לביקורת על ההמלצות החדשות ברצוננו לציין את המגמה החיובית הגלומה בהחלטה שלא לקיים שוק חלב נפרד ללא מחיר מטרה ובהחלטה לקיים הסכמים בילטראליים במסגרתם תבוצע חשיפה לייבוא. מדובר במגמות חיוביות אך אין די בכך.

בחינת ההמלצות שמטרתן המוצהרת לייעל את ייצור החלב בישראל, ועיקרן הפחתה של מחיר המטרה, שינוי מערך הקצאת מכסות הייצור וחשיפת השוק לייבוא, מביאה אותנו למסקנות מדאיגות:

א.      שיטת החישוב של מחיר המטרה מנוסחת כמתווה יורד שמפחית את מחיר המטרה בצורה משמעותית ובמהירות רבה במהלך שלוש השנים הקרובות. שיטת חישוב זו תיצור מצב שבו אחוז ניכר מהרפתות יהיו תמיד בהפסד ותיצור דחיקה מתמדת של המחיר הריאלי של החלב כלפי מטה. רפתות, שעלויות הייצור בהן גבוהות יותר (קטנות, פריפריאליות, וכו') לא יוכלו לעמוד בירידת המחיר. התוצאה הצפויה היא כי עד מהרה יחל תהליךשיוביל לסגירת הרפתות הקטנות, ובטווח הארוך ריכוז ייצור החלב במספר מצומצם של רפתות גדולות, במקום מבנה הייצור המבוזר המאפיין את השוק היום.

ברמה המעשית, מדובר בחיסול הרפתות המושביות, שהן רפתות קטנות, וריכוז הייצור בידי הרפתות הגדולות, שיופעלו בידי שותפויות של קיבוצים או בידי בעלים פרטיים. בנוסף, הורדת מחיר המטרה של החלב תתגלם בצורה ישירה בירידת השכר, משום שהשכר הוא המרכיב היחידי שניתן להפחתה.

לרפתות הגדולות, שבניגוד לרפתות הקטנות לא נמצאות בבעלות ישירה של עובדיהן, יש אינטרס מובנה לחסוך בעלות העבודה, על ידי שחיקת תנאי העובדים, או ע"י העסקת מהגרי עבודה זולים. הפגיעה ברפתות במושבים תחסל את מקור הפרנסה של מאות משפחות שרובן מתגוררות באזורי הפריפריה, ותותיר בידי הרפתנים שתי ברירות רעות: להמשיך לעבוד במקצוע אותו רכשו בעמל רב ולהיות מועסקים כעובדים שכירים בתנאים ירודים אצל בעלי הרפתות הגדולות (בתחרות מתמדת אל מול תנאי ההעסקה של מהגרי העבודה בענף), זאת למעשה ללא יכולת אמיתית לפרנס את עצמם ומשפחתם, או לחפש עבודה בתחום אחר ובמקום אחר. בשני המקרים התוצאה תהיה פגיעה משמעותית במרקם החיים של עשרות יישובי פריפריה וכן פגיעה קשה ביכולת ההתפרנסות של אלפי משפחות. לאחר שייצור החלב יתרכז בידיהן של מספר מצומצם של רפתות גדולות, יהיה להן אינטרס מובנה להתנהלות קרטליסטית ולתיאום מחירים על מנת למקסם את רווחיהן. גודל הרפתות ידרוש הון רב לניהולן, יגביר את הדחף שלהן למקסם רווחים בטווח הקצר ויחשוף אותן במידה הולכת וגוברת לתנודתיות בשווקי ההון – שתי מגמות שאינן תואמות את הצורך בתכנון ארוך טווח בענפי החקלאות.

לא מיותר לציין כי המדיניות המוצעת על ידי הוועדה – לעידוד יציאתם של רפתנים "קטנים" מהענף והשארתם של ה"גדולים" – הינה מדיניות הפוכה למדיניות הנהוגה במדינות האיחוד האירופי ובמרבית המדינות המבוססות על כלכלה חקלאית בארה"ב. במדינות אלו מעודדים כיום – ומדובר בסיבוב פרסה ביחס למדיניות העבר שכשלה, הזהה למדיניות המוצעת על ידי הוועדה – את המשקים המשפחתיים, הקטנים והשיתופיים. מדיניות ה-CAP, של האיחוד האירופי מובילה תפישה זו.

ב.       ריכוז ענף ייצור החלב במספר מצומצם של רפתות גדולות ייתן בידי בעלי הרפתות כוח מונופוליסטי באופיו אל מול מגדלי החציר ומוצרי מזון הבהמות, שהוא הענף המפעיל את שטחי החקלאות הרחבים ביותר (כ-450 אלף דונם ברחבי הארץ), ומתוך כך יש לו תפקיד מרכזי בשמירת השטחים הפתוחים בישראל. הכוח הזה יאפשר להם לשחוק את המחיר של מוצרים אלה, מה שיפגע בהכנסתם של חקלאים רבים נוספים, רובם ככולם תושבי הפריפריה.

ג.        הרחבת האפשרות למכירה או השכרה של מכסות החלב לבעלי זכויות בקרקע חקלאית היא התפתחות משמעותית שאין להקל בה ראש. זוהי למעשה פתיחתו של שוק משני למכסות חלב, אשר מהווה מיסחור של זכויות קרקע ומעמיק את מגמת ההפרטה של הקרקעות בישראל בכלל ושל הקרקעות החקלאיות בפרט.

התוצאה הצפויה של הגברת הסחירות של מכסות החלב עלולה להוביל לריכוזן בידי תאגידים כלכליים גדולים, המחזיקים כבר היום בזכויות בקרקע החקלאית, ונמצאים בבעלות – בשירשור כזה או אחר – של הגורמים החזקים במשק ממילא.

ד.       חשיפת ענף מוצרי החלב ליבוא, במקביל לביטול המעשי של הסדרת הייצור בענף, יציב את שוק ייצור החלב בישראל אל מול תחרות לא הוגנת, מצד מדינות שבהן ייצור החלב הוא מפוקח ומסובסד.

במדינות אירופה השונות קיים סבסוד של 20% מצד המדינה לרפתנים, כלומר- בערך 0.5 ₪ לליטר נמכר, לעומת 0 ₪ בישראל. דבר זה גורם למחיר החלב באירופה להיות זול משמעותית מהחלב בארץ, עוד לפני הפגיעה במחיר המטרה הנוכחי בארץ ולפני ההקלות המשמעותיות על הייבוא. אל מול צורת ההתנהלות המנוהלת ומסובסדת של ענף ייצור החלב במדינות המערב, חשיפה חד-צדדית של המשק הישראלי לייבוא לא תיצור התייעלות בייצור החלב בישראל, אלא תביא לפגיעה חד-צדדית בלתי-סבירה ביצרני החלב בישראל. הפגיעה בייצור החלב בישראל, למרות שהרפת הישראלית מובילה בתפוקת החלב לפרה, תיצור תלות בייבוא מוצרי חלב מחו"ל, תלות שתחשוף את ישראל לתנודתיות רבה במחיר מוצרי החלב, וללחצים פוליטיים מצד המדינות שמהן ייובא החלב.

התוצאה המשולבת של השפעות אלה צפויה להיות פגיעה קריטית במאות יישובי פריפריה ואלפי משפחות, שלא יוכלו יותר להתפרנס בכבוד מעבודה חקלאית.

יישובים אלה יסבלו מעוני גובר, אבטלה ועזיבה רבה, מרקם החיים בהם יפגע, ואדמות חקלאיות רבות תישארנה לא מעובדות וחשופות לפלישה של גורמים אחרים, ועלולות להיות מוחלפות בפיתוח נדל"ני שישנה את אופיים של היישובים.

בנוסף לכל האמור לעיל, אנו חוששים שלמרות המחיר הכבד שתשלם החברה הישראלית כתוצאה מיישום המלצות הועדה, המטרה לא תושג ומחיר מוצרי החלב לצרכן לא ירד.

מחירם של מוצרי החלב נקבע במערכת מורכבת הכוללת שלבים רבים, שמקטע הייצור הוא חלק אחד ממנה. בחינת הנתונים מראה שהמקור לעליית מוצרי החלב אינו מקטע הייצור. מאחר ומקטע הייצור ובתוכו מחיר החלב הוא מפוקח, מקור החלק הארי של עליית המחירים נמצא במגזר המחלבות ומגזר השיווק. לשם ההמחשה – ידוע שבין שנת 2008 לשנת 2011 האמיר מחיר הקוטג' ב-39%, בעוד מחיר המטרה הועלה רק ב-3.8%. המלצות הועדה אינן נותנות משקל מספיק לבלימת עליית המחירים במגזרי המחלבות ורשתות השיווק, ואולי אף להפך.

ללא פיקוח אפקטיבי על מקטע הייצור והשיווק של מוצרי החלב, אנו צופים שהמלצות הועדה יגבירו את ריכוזיות ענף ייצור החלב ויעבירו את הבעלות בו ממספר רב של רפתנים אל מספר מצומצם של בעלי הון.

נוסף על כך סגירת הרפתות הקטנות עלולה להוביל לירידה בהספקת החלב וכך לעלייה במחירי מוצרי החלב הניגר אשר אינם ניתנים לייבוא.

המלצות הועדה יביאו להגדלת רווחיהן של המחלבות ורשתות השיווק הגדולות, גם הן בבעלות מספר מצומצם של בעלי הון, וספק אם יביאו למטרה הרצויה של הורדת מחיר המוצר לצרכן.

מימוש מסקנות ועדת קדמי לבחינת משק החלב תוביל לפגיעה באינטרסים של שכבות רחבות של יצרנים וצרכנים בישראל לטובת האינטרסים של מספר מצומצם של בעלי הון, להתרחבות הפערים החברתיים בישראל ולעיצוב החברה הישראלית כחברה נצלנית שבה קבוצות רחבות של עובדים משלמות בתנאי חיים ירודים על מנת שמספר מצומצם של בעלי הון יגדילו את עושרם.

בשל כך יש צורך למחשבה מחודשת ותיקון של מסקנות הועדה.

 

אנו מציעים לקבל את ההחלטות הבאות:

                     א.         לא לאשר את המלצות הועדה לבחינת משק החלב, ולהחליפן בתהליך בדיקה מעמיק בשיתוף משרד החקלאות, ארגוני החקלאים, ונציגי הציבור הרחב. גיבוש המלצות חדשות בעקבות תהליך זה, ואישורן בתהליך חקיקה רגיל לאחר דיון ציבורי. עד אז יש להמשיך להפעיל את משק החלב בהתאם להוראות חוק תכנון משק החלב ה'תשע"א – 2011.

                      ב.         לבצע בחינה מעמיקה טרם ביצוע הפחתת המכסים על ייבוא חומרי גלם ומוצרי חלב, ולקיים הפחתת מכסים רק לאחר בחינה זו וכפועל יוצא של תוצאותיה, שלא כמהלך חד-צדדי אלא כחלק מהסכמי-סחר הדדיים שימנעו תחרות בלתי הוגנת אל מול יצרני חלב הפועלים במשק מתוכנן ומסובסד. בנוסף לפני כל הורדת מכס יפורסם תסקיר השלכות החשיפה אשר יכלול השפעות על רווחיות הרפתות; על השפעות על התעסוקה בענפי הרפת, הבקר ובענפים סמוכים (גידול מזון לבעלי חיים); ועל ההשפעה הגיאוגרפית של ההשפעות בפילוח לפי מחוזות ולפי צורת ישוב.

                      ג.          לגבש בהקדם ובטרם יתבצע שינוי בענף מנגנוני בקרה ואכיפה שיטפלו בריכוזיות בתחום הייבוא והשיווק, כך שיימנע מהמחלבות הגדולות ומרשתות השיווק לתאם מחירים ולשמור בידיהן רווחים שמקורם בהוזלת ייצור החלב או בייבוא חומרי גלם ומוצרי חלב זולים מחו"ל, ללא הורדת מחירים לצרכן. בתוך כך ייאסר על שלוש המחלבות הגדולות לשמש כיבואניות או מפיצות של מוצרי חלב מוגמרים תוצרת חוץ.

                      ד.         עד שיתבצע התהליך הארוך והמקיף הכרוך בתכנון מהלכים שיצליחו להביא לירידת מחיר מוצרי החלב ללא פגיעה בלתי-סבירה ביצרנים או במשווקים, אנו מציעים להשיב לפיקוח את מחיריהם של הקוטג' ומוצרי-יסוד נוספים, ולקבוע את מחירם בצורה הוגנת שתשקף רווח סביר לכל מקטעי הייצור והשיווק.

רפת גדולה בקיבוץ

רפת גדולה בקיבוץ

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “הועדה למען ריכוזיות בשוק החלב

  1. לקריאה נוספת על מגזר ייצור החלב בישראל , משהו שכתבתי והתפרסם ב"עבודה שחורה":
    http://www.blacklabor.org/?p=35258
    מומלץ לקרוא גם את תגובה 10, ואת המסמך הבא של של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02905.pdf
    שמשווה בין התמיכה בייצור החלב בישראל לתמיכה במדינות העולם המערבי.

  2. פינגבק: עשן ואש במסדרונות האוצר | עמדת תצפית

  3. פינגבק: מחאה, לאיפה את הולכת? | עמדת תצפית

  4. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנבג ד' | עמדת תצפית

  5. פינגבק: תרמית החלב | עמדת תצפית

  6. פינגבק: מחירי החלב ומקבץ תמונות | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s