בעין המצלמה

זמן לעדכן קצת את מדור הגלריה.

א)

בנצרת עילית. התמונה (ביחד עם שתיים פחות טובות לטעמי) מוצגת בימים אלה כחלק מתערוכת "עיר מבעד לעדשה" בבניין העיריה בנצרת עילית.

להמשיך לקרוא

דברים שלמדתי מאדם סמית

סיימתי (סוף סוף) לקרוא את "עושר העמים" של אדם סמית, שפורסם בשנת 1776 ונחשב במידה רבה של צדק לחיבור הבסיסי של התיאוריה הכלכלית המודרנית. כמובן שהוא פספס כמה דברים חשובים, ולכן הקפיטל עדיף, ובכל זאת יש לא מעט דברים ללמוד מסמית. לצערי, ובדומה לחלק מהמהדורות האנגליות, רק שלושת הספרים הראשונים מבין החמישה תורגמו לעברית, מה ששלח אותי לקריאה של עוד 500 עמודים באנגלית.

אדם סמית

להמשיך לקרוא

בעקבות ההסכם ברכבת

ניסיון לסכם את תוצאות הסיפור, אחר מריבות מתוקשרות, התנהלות בריונית של משרד התחבורה והנהלת הרכבת, ועתונות שעסקה בהשמצה אינטנסיבית של העובדים, מבלי לטרוח כמעט לרגע כדי לעשות את עבודתה ולהביא נתונים שיאפשרו לציבור לשפוט בצורה רצינית. להמשיך לקרוא

הקפיטליזם הורג – הפעם את הזקנים בפורטוגל

את המגזר הפיננסי יש לחלץ. הוצאת הזקנים לשלג היא פשוט חלק מתוכנית הייעול.

מספר מקרי המוות בפורטוגל בחודש האחרון עלה ב 16% (או ב 20%, תלוי איזו כתבה בכלכליסט שואלים) ביחס לנתון המקביל בשנה שעברה. רוב המקרים הם של בני 75 ומעלה. האם אפשר לנתק את הנתון הזה מהקיצוצים המאסיביים בתקציבי הבריאות שנכפו על פורטוגל החל מינואר במסגרת "תוכנית החילוץ" שתציל, כהרגלן של תוכניות חילוץ, בעיקר את  המגזר הפיננסי?

להמשיך לקרוא

כלכלה פוליטית – עדות מעבר לקווים

מאמר המסכם את הקריאה בספרו של יורם גבאי "כלכלה פוליטית", כפי שהתפרסם בגיליון 51 של כתב העת חברה. לקריאת המאמר בקובץ PDF, עדות מעבר לקווים – יורם גבאי בחברה.

דברים קודמים שכתבתי בנושא ניתן למצוא כאן וכאן.

כלכלה פוליטית – עדות מעבר לקווים

בעקבות קריאה בספרו של יורם גבאי, "כלכלה פוליטית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.

הספר – עדות נדירה מבפנים

יורם גבאי "היה שם". הוא נכנס לעבוד ככלכלן במשרד האוצר בשנת 1976, ומשנת 1989 ועד פרישתו בשנת 1995 היה הממונה על הכנסות המדינה. כיום, כמה נוח, הוא עומד בראש חברה בת של בנק הפועלים לניהול תיקי השקעות. ספרו של גבאי הוא עדות נדירה, מלב פעילותה של הפקידות המקצועית הבכירה במשרד האוצר, השופכת אור על השינוי הקיצוני שעברו המדיניות הכלכלית הישראלית ובעקבותיה מבנה המשק והחברה הישראלית בתקופה זו. זוהי עדות חושפנית. יש שיראו בה עדות אמיצה. יש שיראו בה עמדה של זחיחות והיעדר בושה. בכל מקרה, זוהי עדות ששווה קריאה. להמשיך לקרוא

מסילת הברזל ומדינת היהודים

גם אם ניתן היה להתעלם ממימד השחיתות במהלך להפרטת רכבת ישראל, אסור להתעלם מהמימד האנטי-ציוני שלה. רשומה על תפקידה הלאומי של מערכת הרכבות בישראל, ועל המהלך האנטי-ציוני הנוכחי לפירוקו.

איך תיארתי לי אז את ההליכה לארץ ישראל ומה היה האידיאל שלי בארץ-ישראל? אני זוכר זאת יפה. התמונה התפצלה אצלי לשתים. תמונה אחת היתה, כמובן, של איכר עובד אדמה, ואינני צריך לתאר איך משכה אותי. אבל התמונה השניה היתה עוד יותר מושכת. […] הדבר היפה ביותר שמשך את לבי בילדותי היה – כשהייתי הולך ללוות לתחנת-הרכבת את אבי, שנסע בדרכים רחוקות. להמשיך לקרוא

מפי קסנדרה – להבין את כלכלת ישראל. "כוח השוויון בכלכלה".

בשנות ה 80 בוצעה בישראל הפיכה כלכלית וחברתית. אפשר לערער על קביעת הזמנים, להרחיב אותה אל התקופה שלפני ולטעון בצדק שהיא נמשכת אל התקופה שאחרי, אבל קשה לערער על דרמטיות השינוי שעברה החברה בישראל והכלכלה שלה.

בספרה "כוח השוויון בכלכלה", שפורסם בשנת 1990, עשתה הכלכלנית ד"ר אסתר אלכסנדר ז"ל 4 דברים חשובים מאין כמותם להבנת השינוי הזה להמשיך לקרוא

הבטחנו, אבל לא הבטחנו לקיים. הפרטה=הפקרה.

הסכם השכר האחרון של העובדים הסוציאליים, שנחתם לפני כשנה לאחר שביתה ארוכה, כלל צו הרחבה [תיקון טעות – לא מדובר בצו הרחבה אלא בהסדר אחר. ראו את התגובה של ערן בתחתית הרשומה] חסר תקדים גם עבור העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות. הבעיה היא שבין צו הרחבה לתלוש השכר של העו"ס צריך לעבור תקציב ממשלתי לעמותה, והעמותה עצמה צריכה לשלם. ובסופו של דבר העושק הזה הוא עוד נושא אפרורי שנבלע בין כותרות העיתון. גם לי לקח שבועיים עד שהתפנתי לכתוב על זה.  להמשיך לקרוא

רכבת ישראל – הפרטה לשם הפרטה

כי בכל זאת צריך לרשום משהו על כל הסיפור הזה של הרכבת על ועד העובדים האיום שלה שמייצג חבורת אוכלי חינם שגם מקבלים שכר גבוה מדי וגם לא עובדים כמו שצריך, עד שהעם נקעה רגלו והפתרון היחיד הוא לפטר את כולם ולהעביר את ההפעלה לחברה פרטית שתשלם שכר נמוך יותר, תנסה לחסוך בעלויות בכל מקום שאפשר, תתחמק מאחריות בכל מקום שאפשר, ותעשה רווח יפה כי היא תהנה מהמונופול הטבעי של הפעלת רכבת, במיוחד הפעלת רכבת בארץ קטנה כמו ישראל. להמשיך לקרוא

הועדה למען ריכוזיות בשוק החלב

בין מחאת הקוטג' הצרכנית לבין קבלת ההחלטות המעשיות בשדה הריאלי, מישהו דואג להפוך את ענף ייצור החלב לענף ריכוזי ביותר, לטובת מי שיהיו המגדלים והמשווקים הגדולים, על חשבון הרוב הגדול של המגדלים כיום והסביבה הקשורה אליהם. עוד אחד מהמקרים בהם מבני יסוד של החברה הישראלית, שנראים לנו כמציאות "טבעית" מובנת מאליה, הולכים ומשתנים ומפורקים אל מול עינינו.  להמשיך לקרוא