הקרב על יוון

מזה יומיים מנהל הציבור היווני מאבק חריף כנגד הממשלה שלו, בניסיון נואש למנוע ממנה להסכים לתנאי תוכנית החילוץ האירופית החדשה. יוון לא יכולה לעמוד בתשלום החוב שלה, והוא צפוי להימחק בצורה כזו או אחרת. מכאן, שהחוב הלאומי של יוון הוא בעיה של המערכת הפיננסית האירופית, והיא זו שזקוקה לתוכנית חילוץ. יוון זקוקה לניצחון במערכה כנגד שעבודה הכלכלי למשך השנים הבאות. יש לקוות שזו לא תהיה מערכה שתסתכם בטרגדיה יוונית.

קריקטורה יוונית, המציגה את תוכנית החילוץ ככיבוש גרמני

הציבור היווני יוצא לרחובות כנגד הממשלה שלו. הממשלה שלו היא ממשלת אחדות של "טכנוקרטים", שבראשה עומד מינוי של קרן החילוץ האירופית, והיא הוקמה כדי לבצע את תוכניות החילוץ האירופאיות. 4 שרים כבר התפטרו ממנה בימים אלה מתוך התנגדות לתוכנית החילוץ הנוכחית.

חובה של יוון עומד על כ 350 מיליארד יורו, והיא לא יכולה לשלם אותו, מה שהופך אותו לבעיה של בעלי החוב, ולא לבעיה של יוון. הבעיה האמיתית של יוון היא שגופי החילוץ מנסים לכפות עליה בדרכים עוקפות- דמוקרטיה רפורמות מבניות שלא יאפשרו לה למחוק את החוב, אלא ישעבדו אותה לשרת אותו למשך שנים ארוכות, תוך כדי פגיעה אנושה במערכות הרווחה שלה, ובזיזת הנכסים הציבוריים לטובת בעלי הון זרים.רשימת הרפורמות האלה הן "רשימת המכולת" הקבועה שמכתיב הממסד הכלכלי הניאו-ליברלי לכלכלות שנקלעו למשבר או שנכפה עליהן "משבר", מדרום אמריקה של המשטרים הצבאיים בשנות ה 70, דרך מדינות מזרח אירופה ורוסיה שלאחר פירוק ברה"מ, עד ישראל של 1985, עד הנמרים של אסיה ועד בכלל.

המקרה היווני כולל:

1) גזל של מאות מיליוני יורו בזכויות פנסיה, ופגיעות נוספות בזכויות הרווחה.

2) קיצוץ של 22% בשכר המינימום.

3) קיצוץ ראשוני 15,000 משרות בשירות הציבורי (שבניגוד למיתוס, אינו גדול יותר מהממוצע האירופי), כחלק ממהלך שצפוי להגיע ל 150,000 משרות ולקצץ חמישית מהמגזר הציבורי ביוון.

4) מכירת אחזקות הממשלה בחברות תשתית גדולות: הלניק פטרוליום, מפעילת בתי הזיקוק הגדולה במדינה, חברות שירותי המים והביוב של אתונה וסלוניקי, חברת הגז הממשלתית, המקבילה היוונית למפעל הפיס, ובעתיד גם מכירת זכיונות ההפעלה של נמלי ים ואוויר, ושל חברת הכבישים המהירים הלאומית.

המחיר של הצעדים האלה הוא ברור וידוע מראש. כלכלת יוון סובלת מבעיה אמיתית, והיא לא קשורה לחוב: יוון סבלה ממיתון בחמש השנים האחרונות. תוכנית הקיצוצים החדשה צפויה להביא את המשק היווני למיתון של 5% גם בשנה הזו. אחוז האבטלה ביוון הגיע ליותר מ 20%, ובקרב הצעירים הוא מגיע לנתון מדהים שמתקרב ל 50%. תוכנית הקיצוצים מציעה ליוונים עתיד של מיתון, אבטלה גבוהה ועבודה בשכר נמוך במדינה עם רמת שירותים ציבוריים נמוכה, שנכסיה הציבוריים הועברו לבעלי הון זרים. חברה כזו לא תצליח בשום פנים ואופן לשלם את החוב שבשמו מוכתבים לה הצעדים האלה. יוון צריכה להבהיר שזה מחיר שלא שווה לשלם. היא צריכה להודיע שלא תסכים לתוכנית החילוץ הזו, גם במחיר של חדלות פירעון או סילוק מגוש היורו. אסור להקריב את עתיד החברה היוונית ולהטיל עליו שעבוד פיאודלי למגזר הפיננסי של אירופה וקרנות הגידור.

הערת אגב, שמטילה אור על בעיית החוב האמיתית של אירופה, היא העובדה שכל המהומה הזו מתרחשת בגלל שיוון צריכה לגייס מקורות לתשלום חבילת אג"ח של 14.5 מיליארד יורו עד ה 20 למרץ. הבנקים האירופאים לעומתה, היו צריכים להחזיר חובות של 200 מיליארד  יורו במלך חודש ינואר. כדי להציל אותם מפשיטת רגל, היה מוכן הבנק המרכזי של אירופה להזרים אליהם הלוואת ענק של 489 מיליארד יורו בריבית של 1%, וללא דרישות קיצוץ או העברת נכסים. בחודש הנוכחי צפוי הבנק האירופי להזרים הלוואה דומה בהיקף של טריליון יורו, שווה ערך לכלל הסכום המתוכנן לטיפול בתוכניות החילוץ של כלל מדינות אירופה.

המבנה החברתי של יוון נמצא תחת התקפה, ואסור לה לוותר עליו ולשעבד את עצמה לשנים ארוכות של מיתון, אבטלה, צנע וייאוש. אחרת יהפכו השנים שמאז 2008 לטרגדיה יוונית שסופה מי ישורנו.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “הקרב על יוון

  1. העם שהמציא את רוב הדברים שלא המציאו היהודים, אוכל פירות באושים של חבורת מושחתים בממשלת יוון ובנקאים אחרים שהפיצו אג"חים. אני מאמין שהעם הזה שבר במאה ה20 קשיים רבים יצליח לצאת גם מהמכה הכלכלית הנוכחית, הם שיחשפו את עירום המערכת המוניטארית נעולמית, שכולה הונאה אחת גדולה.

    עכשיו קחו חצי שעה וצפו למשל בסרטון הזה:

    יש כל כך הרבה סרטונים ומאמרים, אבל האינרציה של השקר הענק הזה גדולה כל כך שהוא ענק מכדי הבנה וסגירת מעגל השוטים הזה.

    99% חיים מהשיירים של 1%, והפוך, 99% משרתים את 1% של הפיאודלים.

    • סרטון מעניין.
      אבל לא משכנע.
      להאשים את הבנק בחמדנות של הלווים? זה יותר מדי.
      הבעיה איננה בזה. הבעיה היא בזה שלבנקים יש רשיון לייצר כסף מכלום. כלומר לייצר כסף ע"י מתן הלוואות. אין בעולם שום עסק שיכול למכור לך מה שאין לו.
      ולבעיה הזו עוד לא נמצא פתרון טוב (ולא, קומוניזם או הפקדת הבנק בידי פקידי ממשלה איכשהו לא נשמע לי כמו רעיונות טובים).

    • אפשר לשאול את האיסלנדים (http://goliath3.wordpress.com/2011/11/23/%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/) שאמרו לבעלי החוב שלהם פחות או יותר "נתתם הלוואות גרועות? לכו חפשו מי שישלם לכם".
      בקווים כלליים, התשובה היא בהבדל שבין מדינה לבין אדם פרטי או עסק, ומי שלא הפנים שיש הבדל עצום בינהם לא יצילח להבין את ההתנהלות הבסיסית של מאקרו-כלכלה, וימשיך להאמין לטיעונים שמתבססים על אגדות שנכתבו באוניברסיטת שיקאגו. מכיוון שהכלכלה היא לא מערכת של חוקי טבע אלא חוקים שנקבעים ע"י בני אדם, היא הופכת להיות הרבה יותר גמישה כאשר מדובר בגופים שקובעים את החוקים, כלומר ממשלות של מדינות ריבוניות. מדינה ריבונית יכולה להדפיס כסף, לגבות מס, להודיע שהיא לא משלמת ואם למישהו יש בעיה אם זה שיגייס צבא מספיק חזק בשביל לקחת וכו'. הסברים חשובים בנושא אפשר למצוא אצל קיינס וגם אצל אבא לרנר, שעל ספרו "כלכלת התעסוקה" תעלה מתישהו רשומה מפי קסנדרה.
      אם נתייחס לסוגיה הספציפית:
      א) כשאתה מחליט להשאר עם ספר בבית ולא לצאת להצגת תיאטרון, נשאר לך יותר כסף כדי להחזיר חוב. כשיוון מקצצת את ההוצאה הציבורית שלה ומכניסה את עצמה למיתון, לא נשאר לה יותר כסף, אלא פחות. היא פוגעת בהכנסה שלה. בערך כמו במקרה שאתה תחליט לא לצאת לעבוד, כך שתאכל פחות ואת ההפרש על האוכל תחסוך כדי לשלם חוב.
      ב) אם את המערכת הפיננסית של אירופה מותר לחלץ מפשיטת רגל בכסף שהבנק האירופי מדפיס בריבית של 1% ובקנה מידה שגדול פי 4 מהחוב היווני, ואפילו לא טורחים להלאים אותו בתמורה, אני חושב שלא פחות ראוי היה להדפיס כסף עבור ממשלת יוון בצורה דומה כדי לחסוך ממנה את המיתון והפגיעה ברווחת האזרחים. אבל כמו שניסיתי לזעוק, מטרת המהלך היא לא לפתור את בעיית החוב, אלא לבזוז את החברה היוונית.

      • לגמרי

        השאלה היא כמה דם יישפך מחר ביוון, והאם הדם הזה נקי יותר מהדם שנשפך בסוריה.

        לא שאני נביא, אבל מחר יום ראשון, והכתובת על הקיר

        • אכן יש מקום לחשש, וגלי מחאה קודמים ביוון עלו גם בדם. איכשהו, כשאני חושב על המאבק נגד הממשלה המונחתת מעל הדמוקרטיה של יוון, אני חושב שניתן להגדיר את מה שאני מקווה לו כ"מהפכה דמוקרטית" שתפיל אותה ותחליף אותה בממשלה יוונית נבחרת. הדברים הבאים יכולים אולי לעורר מעט תקווה:
          "ראש איגוד השוטרים הגדול, הרחיק לכת ואף אמר כי הוא יוציא צווי מעצר נגד ראשי הבנקים ורוכשי האג"ח של המדינה, שלחצו על קיצוצים נוספים, באשמה של שיבוש הליכים דמוקרטיים. ראש האיגוד הוסיף כי השוטרים קרובים לחציית הקווים וכי "לא נילחם נגד אחינו". "

  2. תוספת במבט רחב:

    אורי פסובסקי ממשיך את סדרת הראיונות המצויינת שלו בכלכליסט (שעליה כבר כתבתי כאן https://observpost.wordpress.com/2011/11/06/economy/), הפעם עם פרופ' ניאל פרגוסון, היסטוריון כלכלי ניאו-ליברל. אבל אם נניח את זה בצד רגע, שימו לב מה הוא אומר על המצב באירופה:
    "אני לא שומע הרבה גרמנים מדברים על צמיחה באופן משכנע. יש להם קיבעון על תוכנית צנע לשאר אירופה, ואני יכול להבטיח לך דבר אחד: זה לא יביא לצמיחה. למעשה, זה כנראה אפילו יביא לתוצאה ההפוכה, של מיתון במדינות הפריפריה. צמיחה היא התשובה, כמובן, אבל איך אתה משיג אותה? בעבר יכולת לבצע פיחות במטבע שלך, וזה בדיוק מה שיוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה היו עושות פעם. בעידן היורו הן לא יכולות לעשות את זה.

    אני חושב שבמידה מסוימת הגרמנים משחקים משחק כפול. הדיבורים על צנע מיועדים ברובם פנימה, לאוזניים גרמניות בבית. אבל כשאני מדבר עם גרמנים בכירים ומשפיעים, אני מתרשם שהם אינם מבינים עד הסוף איזה סיכון הם לוקחים. הם חושבים על זה כמשחק של מי ימצמץ ראשון: כאילו הם צריכים להיות קשוחים כדי להכריח את האיטלקים והיוונים לבצע רפורמות, ואם הם ירפו עכשיו אז האיטלקים והיוונים לא יבצעו רפורמות. אבל למעשה, זה לא משחק של מי ימצמץ ראשון. זה משחק של רולטה רוסית.

    הגרמני הממוצע לא מבין כמה הוא מרוויח מקיומו של גוש היורו. אילמלא היורו, השער של המארק הגרמני היה גבוה כמו זה של הפרנק השוויצרי, והיצוא הגרמני היה בצרות. אבל גרמנים רגילים לא מבינים את זה. הגישה שלהם היא: 'מצבנו מצוין, ולמה אנחנו צריכים לסבסד את האיטלקים העצלנים האלה ואת היוונים העצלנים האלה? מרקל, לכי תכפי עליהם רפורמות מבניות וצעדי צנע, שירגישו קצת כאב'. וכדי לצאת מזה נראה לי שדרוש משבר שישפיע על גרמניה. אני חושש שלא תושג פריצת דרך פוליטית עד שמשבר כזה יקרה. זה כמו בארצות הברית: לא היית מקבל את תוכנית הסיוע לבנקים בלי ההתרסקות של ליהמן וכל מה שבא בעקבותיה".

    ואיך ייראה המשבר הזה?

    "אני חושב שאנחנו נראה את יוון מגיעה לחדלות פירעון לא מאורגנת בחודש הבא, אם לא בחודש הזה. ואז נקבל גם תגובת שרשרת. ההדבקה לפורטוגל היא דבר ברור, כי אין שום חוצץ בין אתונה לליסבון. לא ניתן לדעת מה תהיה ההשפעה של אירוע כזה על שוק הנגזרים, ויש הרבה משתנים לא ידועים. אני חושש שאנחנו עשויים לגלות בדרך הקשה עד כמה המערכת הפיננסית באירופה מחוברת"

    לראיון המלא: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3561499,00.html

  3. פינגבק: ההפיכה הסמויה מעין – הניאו ליברליזם ומלחמתו בדמוקרטיה | עמדת תצפית

  4. והנה מתפרסם היום (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4201500,00.html):
    "גורם ממשלתי רשמי אמר כי היוונים עשויים ללכת לקלפיות כבר בסוף אפריל, ברגע שיגובשו אחרוני הפרטים סביב תוכנית המרת האג"ח הריבוניות. שר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, הזהיר בתוך כך כי לא משנה מי יזכה בבחירות – הוא יהיה חייב לדבוק בצעדי הרפורמה שהבטיחה יוון לבצע."

    בתוך כך, אנטוניס מגוליס, גורם בכיר במשרד הסחר היווני, אמר בראיון ל"גרדיאן" הבריטי כי "המצב לא יכול להיות גרוע יותר". לדבריו, המכירות הקמעונאיות ביוון צנחו ב-30% במהלך חג המולד לעומת התקופה המקבילה ב-2010. "לפי סקרים חודשיים, עסקים נסגרים מדי יום ואין סימן לאופטימיות באופק", הוסיף מגוליס. כ-65 אלף חנויות נסגרו בשלוש השנים האחרונות ו-50 אלף נוספות נמצאות על סף פשיטת רגל.

    על רקע קריסת בתי עסק וצעדי הצנע הקשים שהוציאו את היוונים לרחובות בהמוניהם בחודשים האחרונים, "הגרדיאן" מדווח כי עשירי יוון ממשיכים לרכוש מותגי יוקרה, אף כי הם מקפידים לשמור על דיסקרטיות.

    בפרבר קיפיסיה, למשל, הנמצא במרחק 20 דקות נסיעה ממרכז אתונה, קשה למצוא סימנים למיתון. "מגזר אחד בחברה לא ממש נפגע מהמשבר – העשירים מאוד"

  5. פינגבק: על סדר היום: התראת מרד, קצת המשך מהרשומה הקודמת, וד"ש מכלכלת יוון | עמדת תצפית

  6. פינגבק: על סדר היום: מצור בעזה ודרמה יוונית | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s