פה ושם

במיון בבית החולים סורוקה, בכנרת, בפלך.

א) לא באמת הייתי היום במיון בסורקה. אני שמח על כך. אם הייתי מגיע, יכול להיות שהייתי צריך להמתין 24 שעות לקבלת טיפול, כי הרופאים יצאו לארוחת צהרים. נכון שזה מרגיז נורא, חוסר אחריות משווע?

הרופאים בסורוקה לא באמת יצאו להפסקת צהרים. למעשה הם אפילו עובדים במתכונת מתוגברת. אבל זמן ההמתנה הזה אכן קורה, כי במיון פנימי יש 33 מיטות ו 78 חולים. אבל אולי המצב לא גרוע כמו שזה נשמע, כי הם מדווחים בסה"כ על תפוסה של 180% בלבד (אולי אין להם זמן לחשבון מסודר…). כמה זמן הייתם מוכנים להפעיל את המנוע של הרכב שלכם על 7,000 סל"ד? כמה זמן היה לוקח עד שהוא היה נשרף? כמה זמן פועלת מערכת הבריאות ברמות התפוסה האלה?

כשבתי חולים מגיעים לעומס חריג (במיוחד), הם מבקשים ממשרד הבריאות אישור להורות למד"א להפנות חולים לבתי חולים אחרים. ככה קרה קרה היום בבית החולים כרמל בחיפה, שחדר המיון שלו נסגר לכמה שעות. בית החולים סורוקה לא קיבל אישור כזה, כי אין בית חולים חלופי בדרום.

זה נורא חבל שאין בית חולים חלופי בדרום. בשנת 2002 נקבע בחוק שיש להקים בית חולים  חדש באשדוד (עיר שצמחה מ 130 אלף ליותר מ 200 אלף תושבים בחמש עשרה השנים האחרונות), ושבניית בית חולים אושרה במסגרת תוכנית המתאר שלה כבר בשנת 1993. כדי להבטיח שהדבר לא יתעכב, נקבע שאם לא ימצא זוכה פרטי במכרז בתוך חצי שנה, תבנה הממשלה את בית החולים בעצמה. והנה, באפריל 2011 התבשרנו שאסותא תבנה בית חולים של 300 מיטות באשדוד, שיהיה מוכן להקל על העומס בסורוקה בעוד רגע, מתישהו בסביבות שנת  2017. איך זה שהתהליך לוקח כל כך הרבה זמן? אפשר ללמוד על כך כאן

והנה הסבר למי שלא הבין: כנסת ישראל מחוקקת חוק, אך משרד האוצר מסרב לתקצב אותו, והחוק מתפוגג. חד וחלק מפי ועדת כספים. בהמשך הישיבה, שמסיבות מובנות לא מקבלת אזכורים בולטים בתקשורת (אם בכלל), מסביר ראובן קוגן, נציג משרד האוצר, את עמדת המשרד בעניין:

ראובן קוגן:

 לגבי בית חולים ממשלתי, כרגע כל הצוותים בוועדות והפורומים האפשריים המליצו להעביר את בתי החולים הממשלתיים אל מחוץ לממשלה בעקבות כל הבעיות שנוצרות- –

 ראובן ריבלין:

 כלומר אתה אומר: אנו לא מתכוונים להקים בית חולים ממשלתי. נכון?

ראובן קוגן:

  כן.

 היו"ר יעקב ליצמן:

 כלומר: אנו לא מתכוונים לקיים את החוק, לא כדאי לנו.

וכאן [בנבואה משנת 2006]

ביום שני קבע האוצר בהצעת חוק ההסדרים, כי ל-212 אלף תושבי אשדוד – עיר הממוקמת בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) – לא נחוץ בית חולים ציבורי. פקידי האוצר מנסים לבטל את החוק להקמת בית החולים באשדוד מ-2002, מסיבות של יעילות כלכלית. לדעת האוצר, האוכלוסייה החלשה באשדוד, שכ-43% מתושביה משתכרים עד שכר המינימום, יכולה להשתרך באוטובוסים לבתי החולים ברזילי באשקלון או קפלן ברחובות.

גם היוזמה להקמת בית חולים ממשלתי בקריות, שאף הן מוגדרות כפריפריה לפי סולם הלמ"ס, לא עתידה ככל הנראה להתממש, מסיבות תקציביות. […]

אולם, גם אם המדינה לא מצאה לנחוץ להקים ליותר מ-200 אלף תושבי הקריות ויישובי הסביבה בית חולים, יזם פרטי הרים את הכפפה. ביום שני נחנך רשמית, לאחר תקופת הרצה של שבעה חודשים, בית החולים "אסותא חיפה" במתחם "לב המפרץ" שבאזור הקריות. בית חולים זה הוא הראשון מבין בתי החולים הפרטיים המוקם באזור המוגדר כפריפריה, ובאסותא שבבעלות "מכבי" מתכננים להקים גם בית חולים באשדוד.

[…]

אנשי המקצוע ב"אסותא" ציינו כי ל-90% מבין החולים שקיבלו טיפול רפואי יש ביטוחי בריאות בקופות החולים או בחברות הביטוח, ו-10% שילמו תמורת שירותי הרפואה מכיסם. אולם, השירותים הרפואיים שמציע "אסותא חיפה" אינם פתוחים לכל תושב המבוטח בביטוח בריאות ממלכתי. כדי שקופות החולים שבצפון הארץ יפנו את המטופל לבית החולים החדיש והאסתטי, נחוץ ביטוח בריאות משלים שעולה למשפחה בת 4 נפשות עוד אלפי שקלים בשנה, נוסף על מס הבריאות. תושבי הקריות אינם מהעשירים במדינה. יותר מ-40% מהם משתכרים עד שכר המינימום. לכן הם יתקשו להנות משירותי בית החולים החדש.

ושוב צריך לחזור ולהדגיש: גם אין אין בזה חדש – זה חדשות. מדובר בנושא של חיים ומוות, שגובה חיי אדם בכל יום ויום, וצריך היה לפתוח את מהדורות החדשות, ולא להבליח לכמה שעות בכותרות הקטנות במדור החדשות של ynet.

ב) במעבר חד, בפינת הגלריה

מנוחת העובד

ג) על הר בגליל העליון נמצא קיבוץ פלך, שבעשור האחרון הולך ונבנה בו קיבוץ-קבוצות-מחנכים של בוגרי תנועת השומר הצעיר. ביום שישי האחרון, בזכות חיבתי למוזיקה יוונית מעוברתת ובעיקר בזכות חבר קבוצה שלקח תפקיד אורח משמעותי, נסעתי לפלך לצפות במחזמר "יאסו!" שכתבו וביצעו חברים מהקיבוץ. היה יפה, היה מצחיק ונושא מסר, היה יצירתי ושיתופי באופן מעורר קנאה. מי שיש לו יותר מדי זמן, מוזמן לצפות באירוע כאן (מתחיל באמת בערך בדקה החמישית):

מסוג החוויות שמעלות בי את דברי השיר הציוני הטוב ביותר שנכתב לטעמי (וגם הוא ללחן יווני עממי):

מסביב יהום הסער

רב הקושי והצער

אבל יש על מה לשמוח

יש עוד אומץ, יש עוד כח.

שבוע טוב.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פה ושם

  1. פולו-אפ לחדרי המיון: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4171386,00.html.
    "נרשמו עומסים כבדים גם בבית החולים שניידר בפתח תקווה, שבו נרשמה תפוסה כללית של 155%, ובבית החולים שערי צדק בירושלים, שם עמדה התפוסה הכללית על 144%, והתפוסה במחלקות הפנימיות – על 138%. בתי החולים הדסה עין כרם בבירה ולניאדו שבנתניה דיווחו על תפוסה של 138% בכל אחד מהם, ועשרה בתי חולים נוספים דיווחו על תפוסה כוללת העולה על 100%."

  2. וגם היום (16.1):
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4176435,00.html
    "הנהלת בית החולים ברזילי באשקלון הודיעה הערב (יום ב') כי כל המחלקות הפנימיות במוסד הרפואי מלאות עד אפס מקום, וביקשה מהאזרחים שמתכוונים להגיע לבית החולים לפנות לבתי חולים אחרים או למוקדי הרפואה הדחופה של קופות החולים.
    בהנהלת בית החולים אמרו כי התפוסה במחלקות הפנימיות עומדת על כ-180 אחוז. לדברי סגן מנהל ברזילי, ד"ר אמיל חי, המספרים היו יותר גבוהים וירדו מעט לאחר ששוחררו מספר מטופלים מהמחלקות.
    הצוות בבית החולים באשקלון כבר רגיל לתפוסה של מעל 100 אחוז במחלקות, אך היום מדובר בעומס כבד ביותר."

  3. פינגבק: במונקו? בפולין? באל סלבדור? | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s