הטיעון שכנגד, מפי השופר

רשומה זו היא פולו-אפ (האם למושג זה יש אקוויוולנט בעברית?) לרשומה הפופולרית צ'ה גווארה של הפקידים או פוטש מסדרונות האוצר. להלן מובאה קלאסית של הטיעון שכנגד, בליווי הערותי הציניות והמרושעות.

אחד מכותבי טורי הדעות ב ynet, שלמה אנגל, אדם שמפגין מתאם מרשים בין ימין "מדיני" לימין "כלכלי" ושלא הצלחתי למצוא פרטים ביוגרפיים אודותיו פרט לכיפה המתנוססת על ראשו, כתב את הדברים הבאים, שמדגימים כיצד לצד מעמד הכהונה של הפקולטות לכלכלה, התפתח מעמד של תיאולוגים בעיתונות הכללית, וסתם מאמינים תוקעי-שופרות-ססמאות בטורי הדעה. לפני שניגש לעניין, אני אטרח להודות שהכותב אכן מעלה מספר נקודות בעניין מאבק המתמחים שראויות להתייחסות רצינית שאליה לא אכנס ברשומה זו:

א) ההתפטרות ההמונית היא צעד רלוונטי לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית רק מתוך הנחה שמטרתה לא להתממש. עזיבה המונית של רופאים את המערכת הציבורית ומעבר למערכת הפרטית/לחו"ל כעיסוק קבוע תפגע אנושות במערכת הבריאות הציבורית.

ב) קשה לפעמים להפריד בכל הבלאגן הזה בין צעדים שרלוונטיים לחיזוק המערכת הציבורית לבין צעדים שרלוונטיים לשימור ואף חיזוק השר"פ והיכולת של הרופאים לעסוק בו תוך כדי שהם עובדים במערכת הציבורית.

ג) אם המתפטרים אכן מגיעים אך ורק מבתי החולים של אזור המרכז, הדבר אומר דרשני. או שההסכם אכן רצוי לרופאים בפריפריה, או שתלויים מעליהם איומים חמורים מספיק כדי למנוע מהם להצטרף. בכל מקרה, הדבר מטריד.

ולעניינו (ולמעוניינים, פסקול לחלק הבא של הרשומה):

בסכסוך הזה התגלו דווקא פקידי האוצר, המושמצים חדשות לבקרים, כמי שראויים להערכה רבה על פועלם המסור למען הכלל. פקידים אלו קיבלו מאזרחי ישראל ומהממשלה משימה קדושה לשמור על גבולות תקציב המדינה מפני גזלנים, חמדנים, בטלנים וסתם אוכלי חינם.

תמיד אני נפעם לראות את מידת הקדושה שמסוגל לייחס אדם חובש כיפה לדברים שברומו של עולם כמו חיי-אדם, כבודו, רווחתו, וכו'. סתם. לשמירה על גבולות התקציב. מילא אם הוא היה אומר "קדושת ארץ ישראל השלמה והמובטחת, כולל בירת הנצח הבלתי מחולקת" או משהו מהדברים הרגילים…

כשם שחיילי צה"ל פועלים לילות כימים בהגנה על גבולות המדינה כנגד חורשי רעתנו, כך פקידי משרד האוצר עמלים למנוע מקבוצות לחץ רבות וחזקות מאד לבזוז את הקופה הציבורית שלנו.

אכן, לא ינום ולא ישן שומר תקציב ישראל.

קופה ציבורית זה כינוי סטרילי לכסף שאני ואתה מעבירים למדינה כדי שתשתמש בו בצורה היעילה והחסכונית ביותר לטובתנו, האזרחים.

ואכן, גיבורינו האמיצים במשרד האוצרים עמלים ימים כלילות כדי לדאוג שכסף מהקופה הציבורית לא יגיע חס וחלילה לדברים שאינם יעילים וחסכוניים כמו המגזר הפרטי. אפשר גם לקרוא למהלך הזה "לבזוז את הקופה הציבורית מכסף שהיה אמור לשרת את הציבור". אבל לצערנו, הדרישה להפנות את כספי הציבור על מנת לשרת את הציבור נשמעת תמיד מפיהם של כל מיני גזלנים, חמדנים, בטלנים וסתם אוכלי חינם שחושבים שהם ראויים לשירותים ציבוריים אלמנטריים (משטרה, חינוך, בריאות, וכו') בסטנדרטים הראויים למדינה המערבית שישראל מתיימרת להיות.

פקידי האוצר הם הגורם הניטרלי ביותר בכל סכסוך עבודה,

שמעתם? נייטרלי! תכניסו לעצמכם טוב טוב לראש! נייטרלי!!!

הם היחידים הרואים את התמונה הכוללת ואת ההשלכות של כל ויתור על התקציב. הם נציגי העם ופועלים בהתאם למנדט שקיבלו מהממשלה והכנסת באמצעות חוק התקציב.

לא זכור לי שאי פעם הצבעתי בבחירות לראש אגף התקציבים. משפחת עופר קיבלה ממשלת ישראל את המנדט לכרות משאבים בים המלח. האם זה הפך את האחים עופר לנבחרי ציבור? למעשה, זכור לי שאחד ממקבלי המנדט הזה, פקיד אוצר בשם יורם גבאי הודה שהוא עשה את כל מה שאפשר ופחות או יותר בכל האמצעים כדי לכפות את דעתו האישית על המערכת הפוליטית תוך עקיפת אותם נבחרי ציבור שהיו עלולים להתנגד לדעתו למרות שנתנו לו "מנדט". הוא גם סימן את ניטרול יכולת ההשפעה של נציגי העם הנבחרים בידי פקידות האוצר כאחת מבעיות המשילות החמורות של ישראל.

לכן, כנקודת מוצא בכל סכסוך עבודה, ראוי לכל אזרח שפוי לתמוך בפקידי האוצר.

ולא לסור מהם ימינה או שמאלה.

להם נתון המנדט לשפר את תנאי שכרם של עובדים מקופחים, ולעמוד נגד ועד עובדים או כל קבוצת לחץ אחרת המפריזה בדרישותיה.

מנדט לשיפור זכויות עובדים מקופחים שלזכותם יאמר שבמסגרת שמירתם על קדושת התקציב הם לא ניצלו כל עוד לא הועמדו בפני לחץ של מאבק מאורגן.

תפישה זו מובנת ומוכרת לכל מי שעיניו בראשו, אלא אם שטפו את ראשו יחצ"נים ושאר בעלי עניין.

מתנצל. על החתום, שוטף מוחות שהוא גם בעל עניין ברפואה ציבורית, או בחינוך ציבורי, או בעובדת סוציאלית. או כל התשובות נכונות.

כאשר רונן צור, יועץ הסתרים והיחצ"ן של הרופאים, כתב מאמר בערוץ זה שכולו רצוף האשמות נגד פקידי האוצר וראשיו – ראוי לנו האזרחים התמימים לפקפק בטוהר כוונותיו של מי שמקבל את שכרו מצד בסכסוך המעוניין מאוד בהכפשת שליחינו במשרד האוצר.

המשמר הכן להגנת כבודם של שליחנו ברי הלבב וזכי הכפיים, חברי משמר התקציב הקדוש, שאין להם שום צד במאבק אותו הם מנהלים כנגד המערכת הציבורית בישראל. ואת כל זאת הם עושים ללא תמורה, כשהם מסתפקים בלחם יבש וזיתים לא מגולענים, במשכורת הנשחקת ושכר הבסיס (בתוספת כל התוספות שעדיף שלא יחושבו לפנסיה רחמנא ליצלן) של עובדי המדינה. ואם זכו, ולאחר שהגיע יומם ותש כוחם בהגנה על הקופה הציבורית, עדיין לא כהתה עינם ולא נס ליחם, והם עדיין מסוגלים לשבת בראש איזה גוף לניהול תיקי השקעות שהוא חברת בת של בנק שהולאם והופרט, אשרינו וטוב לנו (או לפחות להם).

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s