חיי שרה – הבחירה באישה והבחירה בארץ

"כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד, אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת; הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם:  הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה… וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת; רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה."
אברהם, העולה הראשון, ואולי כמו כל עולה ומהגר אחריו, לעולם לא יגיע הביתה. לעולם ובכל רגע בארצו החדשה, לא יפסיק הזמזום החרישי ברקע, צרימה של זרות, זיוף קל שלעולם לא מאפשר הרמוניה בבית החדש. המעבר לארץ חדשה הוא לעולם התחלה שאין לה סוף. פרשת חיי שרה, שרוב עלילתה מתרחשת בארם נהריים, מספרת את סיפור הבחירה הסופית בארץ ישראל.
הוֹי, אַרְצִי, הוֹרָתִי, מַדּוּעַ
כֹּה שָׁדוּף נוֹפֵךְ וְעָצֵב?
זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חוֹרֶגֶת
בְּלִי מֵשִׂים עוֹלֶה עַל הַלֵּב
המשוררת רחל בשירה הנפלא מבכה את עצב הנוף בארצה, הורתה שבה בחרה, אל מול זכרונה של האם החורגת, הזרה, שבה נולדה וגדלה. וגם אברהם, עוד לא יהודי אבל כבר נודד, מתקשה להרגיש בבית בארץ שעדיין אינה ארץ-ישראל. הוא מרגיש זר בין הכנענים יושבי הארץ, ולא רוצה להשיא את בנו לאחת מבנותיהם, ולכן הוא שולח את עבדו לחפש אשה לבנו בארצו, במולדתו שאותה עזב.
אבל חיפוש האישה הוא פתח, הזדמנות להתחרט. החיים האישיים מזמנים ליהודי הארץ-ישראלי את הפיתויים לצאת, לחפש אישה, לחפש פרנסה, ללמוד, לחפש חיים נוחים יותר. לפי משרד הקליטה – מספר מדהים של כ 700,000 ישראלים לשעבר עזבו את ישראל וחיים בחוץ לארץ.
אברהם בוחר לקבע את חייו בארץ ישראל, לא בגלל מה שיש בה בימיו, אלא בגלל ההבטחה שהיא טומנת בחובה, בגלל היותה ארץ ההבטחה. בארץ ישראל לבדה טמונה ההבטחה, שהיום רלוונטית לא פחות (ואולי יותר) מבימי אברהם, הבטחת האפשרות להפוך להיות מולדת לעם היהודי. הבחירה בחיים בארץ-ישראל היא הבחירה במפעל החיים של הפיכתה האקטיבית לארץ מולדת. כפי שכותב אהרון דוד גורדון:
 
די ליהודי בעל נפש לבוא לארץ-ישראל, לחיות ולעבוד ולסבול בארץ-ישראל, העיקר לעבוד בארץ-ישראל, לעבוד בתוך הטבע ולחיות את הטבע הארצי-ישראלי, לחיות את חורבן הארץ עם הצער שבחורבן והגבורה שבחורבן שלה, בשביל לטעום ולהרגיש מה היא ארץ מולדת לאדם, מה יכולה ארץ מולדת לתת לאדם, ומה יכול אדם לתת על ארץ מולדת. אם אין אנחנו יכולים עוד לראות את עולמנו בארץ-ישראל, הנה יכולים אנחנו, לפחות, לראות בה את מקומו של עולמנו. בארץ ישראל אין אנו זורעים לרוח, ואיננו יוצרים לריק, להבל ולבהלה.
בבחירה להפוך את ארץ ישראל לארץ מולדת יש מימד הרואי, אבל בצורתה הממשית היא תמיד מגולמת בהחלטות היומיום האישיות שבחיים: מה ללמוד, במה לעבוד, איפה לגור, באיזו שפה לדבר. אחד הצעדים העיקריים בבחירה של אברהם הוא אישי ופרטי מאין כמוהו – הבחירה לקבור את אשתו במקומו החדש. ההכרעות המוסריות הקשות ביותר לאדם השואף להגשים את האידיאלים שלו הן ההכרעות הנוגעות לעתיד ילדיו. הבחירה לגור בעיירת פיתוח כדי ליצור שותפות עם תושביה היא צעד אחד. ההכרעה לשלוח את הילדים שלך למערכת החינוך הציבורית המקומית, ולשחק בגן ציבורי זרוע זכוכיות, למרות זמינותן של אפשרויות פרטיות אחרות – היא כבר סיפור אחר לגמרי. ההכרעה להטיל על ילדיך את תוצאות הבחירה שלך היא אולי המחויבות האולטימטיבית.   
אברהם מפגין בפרשה הקודמת את נכונותו להקריב את חיי ילדו על מזבח אמונתו באלוהים. בפרשה זו הוא מכריע בהנחיות לעבדו את כיוון חייו של בנו – "רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה". יצחק, יליד הארץ, לא יעזוב את מולדתו. לא תהיה לו ארץ אחרת, מולדת חורגת להתגעגע אליה. 
לרבים רבים הבאים אלינו… או הילודים כאן – עדיין לא הפך החוף הזה בית. תפקידנו החינוכי הוא לעשות להם את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו.
ברל כצנלסון
שבת שלום
שיר לשבת:
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s