כלים שלובים

מבט כולל על דמותו של יגאל אלון מלמד שייחודו הוא ברב גוניותו ומורכבותו, בכישלונותיו לכאורה, לא פחות מאשר בהישגיו.  מורכבות שהביא אתו לכל מקום ותפקיד מבלי לוותר על חלקיו השונים, כפי שהציג זאת יצחק בן אהרון:

"אין יגאל של פרק מסוים…אלא דווקא דמות אחידה ושלמה".

המושג המתאר אותו בצורה הטובה ביותר הוא "כלים שלובים", כשם ספרו האחרון. בספר יגאל אלון פורש אמנם השקפת עולם כוללת ומורכבת אך היא מיטיבה לתאר גם את דמותו.  היכולת לראות את התמונה המורכבת במלואה ולאחוז בשור בקרניו, תוך חשיבה עצמאית וביקורתית, גם בתוך התנועה אליה היה נאמן ובתוך עולם פוליטי שלא פעם זימן מכשולים בדרך.

תפיסת עולמו הערכית והמגובשת יחד עם הראיה המורכבת של המציאות איפשרו ליגאל אלון להיות בשיח אמיתי ואידיאולוגי כמנהיג עם קבוצות שונות בחברה הישראלית ולהוות גשר בין עולמות. כישלונו של אלון להגיע לתפקידים הבכירים ביותר, והעובדה שכשל בכך במידה רבה בשל מגבלות מוסריות שהטיל על עצמו, מעלה שאלות חשובות לגבי ההשפעה של מנהיג והאופן שבו הציבור תופס אותו. היא מעמידה סימני שאלה על האופן שבו אנו מחשיבים הישג של איש ציבור, כפי שמציין יגאל וגנר, ללא קשר לתוכן ההישג.

נראה שנקודת מבט כזו, המשלבת את הדרך אל המטרה, שיש לה השפעה חינוכית וחברתית ואת התוכן של העשייה, מעמידה את דמות ופועלו של יגאל אלון כמופת. אלון לעולם שמר על קשר עין בין הדרך והמטרה. מנהיג שחשובה לו דמות החברה שלו, אינו יכול להסתפק בהשגת יעדים בלי בחינת המשמעויות התרבותיות, הסוציולוגיות והערכיות הנובעות מהאמצעים בהם נקט.

המערכת: ולסיכום, מהו ייחודו של אלון בגלריית המנהיגים של עם-ישראל?

יגאל וגנר: "כאן אעזר בפסקה של ב.ה. לידל-הארט מספרו "סקיפיו הגדול מנפוליון" (עמ׳ 150 ):

"כשאנו באים להעריך את האישים הגדולים של העולם, נוטים אנו לבסס את הערכתנו בעיקר על ההישגים הממשיים ועל שיעור הקומה השכלי, ומתעלמים מן הערכים הנפשיים-המוסריים – אותו חוסר איזון אשר הבחנו בו בניהול המדיניות בימי שלום ובימי מלחמה. ואפילו בוחן הישגים זה מתבסס בעיקר על הכמות ולאו דווקא על האיכות. העובדה שפעלו של יוליוס קיסר ידוע לכל, ואילו סקיפיו כמעט ואינו אלא שם גרידא, לגבי סתם איש משכיל, מעוררת הרהורי תמיהה על קנה המידה ההיסטוריים שלנו, כי סקיפיו חנך את ממשלת הציביליזציה הרומאית על העולם, ואילו קיסר סלל את הדרך לרקבונה."

[לקראת הימים הבאים: לדרכו של יגאל אלון, עמ' 46]

יצחק בן אהרון אמר עליו:

אין יגאל ששייך לפרק מסוים כמו הצבא, אין יגאל ששייך לפרק אחר, כמו איש קיבוץ, ואין יגאל ששייך לפרק של מדינאי. יגאל הוא תשלובת של כל אלה, גדוש ערכים, חלומות, יומרות ואמביציות. הוא כלל במנהיגותו, כבר מנעוריו, את כל מה שהדור ההוא יכול היה לעצב לעצמו. זו לא היתה אישיות במחלוקת, סכיזופרנית, עשויה תאים-תאים, משבצות-משבצות, אלא דווקא דמות מאוד אחידה ושלמה, על כל המרכיבים של צו התקופה.

[לקראת הימים הבאים: לדרכו של יגאל אלון, עמ' 72]

אל אסופת הכתבים

מודעות פרסומת