– זאת בריתנו את הארץ. מאז – לא נמר טעמה. לא יבשוה חרבוני־שנים. לא הניסו ליחה. עודה דולקה, עודה סוערה בלבבות נאמנים – – –
בקיץ 1937 הקדישו חניכי תנועת "המחנות העולים" את מחנה הקיץ שלהם לדיון בשאלת ארץ ישראל, שהצעה לחלוקתה לשתי מדינות הועלתה לראשונה כאפשרות פוליטית באותם הימים.
חוברת זו יצאה כסיכום למחנה, והיא משקפת את דמותה של תנועת המחנות העולים באותן השנים – תנועה של נוער לומד, תלמידי בתי הספר האיכותיים של היישוב בארץ, שרבים מהם התחנכו וחלקם גם נולדו בארץ ישראל. בעיני חניכים אלה נתפשה ארץ ישראל לא כיעד עליה נשאף אלא כמולדת, תחושה אותה ביססו חניכי התנועה ובוגריה בטיולים ארוכים בכל רחבי הארץ וגבולותיה. מולדת זו נועדה בעיניהם, מתוך חזון ציוני-סוציאליסטי מקסימליסטי, להיות יעד קליטה להמוני העם שעדיין בגולה, כאשר עתידה של יהדות אירופה הולך ומתקדר.
ממרחק השנים, לחוברת זו שתי משמעויות שמשמרות את טעמה גם ממרחק השנים.
הראשונה היא ההצצה לעולמם הערכי והחינוכי של קבוצת חניכים זו, בנקודת זמן שניצבת בתחילתן של שנים ארוכות ודרמטיות, שבהם לקחו חניכים אלה וצעירים דומים להם בארץ תפקיד מכריע – המחנה התקיים לאחר השלב הראשון של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח, שעם סיומם פרצה מלחמת העולם השניה והשואה שהתחוללה במהלכה, ואחריה שנות העליה והמאבק לעצמאות שהסתיימו עם הקמת המדינה וחלוקת הארץ במלחמת העצמאות. דור החניכים של 1937 ימשיך להגשמה בהקמת קיבוצים, וחניכיהם יהיו מקימי ולוחמי הפלמ"ח.
השניה היא שחוברת זה יצרה מיתוס ואתוס שלאורו חינכה תנועת "המחנות העולים" את חניכיה לאורך שנים, כאשר "שלמות הארץ" ותרבות הטיולים בה ניצבים כערכים מרכזיים בחינוך התנועתי. עניין זה דרש כמובן בחינה מחדש בנקודות הזמן השונות: עם חלוקת הארץ בפועל במלחמת העצמאות, עם חיבורה מחדש במלחמת ששת הימים, ועם תהליכי חלוקתה מחדש בתהליך אוסלו – שעמדו ברקע שיחת ותיקי התנועה בשנת 2008 שסיכומה הובא בחוברת "פרידה מחלום?".
היום, יותר משמונים שנה לאחר קיום המחנה ויותר מעשרים שנה לאחר השיחה על אפשרות הפרידה מהחלום, תכני החוברת "בבריתך" עדיין יכולים להיות בסיס ללימוד ולשיחה בנושא הקשר אל ארץ ישראל.
על המהדורה הדיגיטלית
בהכנת המהדורה שמרתי על קווי העיצוב של החוברת המקורית. צורות הכתיב שונו במספר מקרים כדי להקל על הקריאה, בעיקר במעבר מכתיב חסר לכתיב מלא. הערות השוליים נוספו על מנת לצרף מידע מסייע להבנת הדברים על מקומות, אירועים ואישים המוזכרים בטקסט, וכמו כן לציון מקורות טקסטואליים המשולבים בחוברת.
עמדת תצפית 